"לא הייתה לי כוונה להאריך לנצח את המלחמה הזאת ולא הייתה לי כוונה להאריך לנצח את היציאה", אמר אמש (יום ג', 31.8.21) הנשיא ג'ו ביידן עם יציאת אחרון החיילים האמריקנים מאפגניסטן. אבל מעבר לתשלום מס שפתיים להרחבת הסיוע ההומניטרי למדינה, ביידן לא אמר דבר על בריחתם ההולכת וגוברת של מיליוני אפגנים החיים כעת תחת שלטון הטליבאן, כותב אישאן ת'רור, בעל טור בכיר בוושינגטון פוסט.
השתלטות הטליבאן העצימה את המשבר ההומניטרי החמור ממילא השורר במדינה. מחירי המזון מרקיעי שחקים, הבנקים סגורים ולאפגנים אין גישה לכספם, המשכורות בשירות הציבורי אינן משולמות. הטליבאן מנסה להציג פנים סבירים בפני הקהילה הבינלאומית, בעוד מנהיגיו בקאבול מקיימים שיחות עם פוליטיקאים אחרים על עתיד המדינה. אבל הארגון ניצב בפני השלכות בלתי רצויות של הצלחתו הדרמטית, שכן המדינה מצויה למעשה בחלל ריק מבחינה שלטונית.
כאשר הטליבאן תפס את השליטה, נפסק הסיוע הבינלאומי המהווה 40% מן התוצר האפגני. בשבוע שעבר הפסיק הבנק העולמי את העברת הסיוע, תוך שהוא מנמק זאת ב"סיכויי ההתקדמות של המדינה, במיוחד בנוגע לנשים". קרן המטבע הבינלאומי חסמה את הגישה של אפגניסטן לקרנות חירום שלה בסך 460 מיליון דולר המוחזקות בידי הקרן, וארה"ב הקפיאה 7 מיליארד דולר של אפגניסטן בבנקים האמריקניים. צעדים אלו מאפשרים למערב להפעיל לחץ מסוים באפגניסטן למרות הנסיגה הצבאית, אבל גם מקרבים את המדינה לסף הקריסה.
סוכנויות של האו"ם מזהירות מפני החרפת המשבר. תוכנית המזון העולמית דיווחה בשבוע שעבר, כי שליש מן האפגנים רעבים וייתכן ש-2 מיליון ילדים יזדקקו לטיפול חירום. לכך יש להוסיף מספר שנים של בצורת, מלחמה, נסיגה כלכלית וקורונה; 14 מיליון אפגנים מצויים בסכנה של מוות מרעב, מזהירה תוכנית המזון, הזקוקה גם היא למימון בינלאומי לפעילותה. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, הודיע (31.8.21) על כוונתו לארגן מגבית חירום לטובת אפגניסטן, בציינו ש-18 מיליון אפגנים – כמחצית מתושבי המדינה – עשויים להזדקק לסיוע כלשהו כדי לשרוד. "אסון הומניטרי הולך ונראה באופק", הזהיר.
נציג אפגניסטן ביוניצ"ף (סוכנות האו"ם לטיפול בילדים), הרווה דה-ליס, הזהיר השבוע, כי 10 מיליון ילדים אפגנים זקוקים לסיוע הומניטרי. במדינה שהייתה ממילא אחד המקומות הגרועים ביותר בעולם לילדים, הוסיף, יש כעת דיווחים על התאכזרות כלפיהם בידי הקיצונים וגיוסם כחיילים. הילדים חיים בקהילות ההולכות ומתייבשות בשל הבצורת, הם אינם מקבלים חיסונים מצילי חיים – כולל נגד שיתוק ילדים – ורבים מהם מאושפזים בבתי חולים בתשישות מוחלטת, אמר דה-ליס.
ישנן גם ההשלכות של שינויי האקלים, מוסיף ת'רור. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הזהיר, כי בצורת ההולכת ומחמירה מסכנת את מקורות חייהם של 7 מיליון חקלאים אפגנים. במדינה ישנם איזורים שהתחממו כפליים מן הממוצע העולמי, כאשר גשמי האביב נעשים פחות סדירים. מדינות מתפתחות ברחבי העולם מתקשות להתמודד עם ההשלכות החברתיות-כלכליות של שינויי האקלים; בפני אפגניסטן קרועת המלחמות ניצב אתגר קשה עוד יותר, בין היתר משום שבעשר השנים האחרונות – מחצית מתקציב המדינה הופנו לצרכים צבאיים. "עכשיו אין ממשלה, העתיד בלתי ברור והמצב הנוכחי שלנו הוא חסר תקווה", אומר נור אחמד אחונדזדה, פרופסור להידרולוגיה באוניברסיטת קאבול.
פקידי הטליבאן מוכרים סיפור של שגרה ואופטימיות. "הדבר החשוב ביותר הוא האחדות והיושרה הלאומיים שלנו", אמר דובר הארגון (31.8.21) וקרא להחיש למדינה סיוע בינלאומי. "לכן אנחנו זקוקים לכל המומחים והמקצוענים בכלכלה, שיתגייסו, יפעלו יחדיו ויציירו מפת דרכים לעתיד. אני מזמין אתכם להשקיע באפגניסטן. ההשקעה שלכם תהיה בידיים טובות. המדינה תהיה יציבה ובטוחה".
