אף אחד מנשיאי ארה"ב לא הכניס חלק כה גדול מסדר היום שלו, הפנימי והחיצוני כאחד, לתוך חבילת חקיקה אחת כפי שעשה ג'ו ביידן בתקציב בסך 3.5 טריליון דולר שהדמוקרטים ינסו להעביר בקונגרס עד סוף אוקטובר. התקציב כולל יוזמות בכלכלה, חינוך, רווחה, שינויי אקלים ומדיניות חוץ, האמורות להיות ממומנות בעיקרן באמצעות רפורמת מס נרחבת שמטרתה להכניס טריליוני דולרים מן החברות ומן העשירים. ביידן לוקח סיכון רציני, כאשר הוא מניח כל כך הרבה על חוק אחד, העלול ליפול על חילוקי דעות קטנטנים בתוך מפלגתו – מנתח ניו-יורק טיימס.
אם הוא יצליח, ביידן יכול לזכות בניצחון שיגדיר את נשיאותו ושיהיה אבן הכותרת במאמץ בן עשרות שנים של הדמוקרטים להרחיב את הממשל הפדרלי כדי להיאבק בבעיות חברתיות – תוך הנחתת מהלומת מוות לתפיסת הממשלה המוגבלת שהנחיל רונלד רייגן. אבל כפי שהדברים נראים כרגע בתוך שורות הדמוקרטים, עצם המשקל של תוכניתו הפרוגרסיבית של ביידן עלול לגרום לקריסתה ולהותיר את המפלגה בידיים ריקות, כאשר המטרות המרכזיות של הנשיא אינן מוגשמות.
חלק מאנשי האגף הפרוגרסיבי חוששים, שגרסה מקוצצת של התקציב לא תצליח לממש את הבטחות המפלגה ותחתור תחת תמיכתה בממשלה פעילה. חלק מן המתונים בה חוששים, שהוצאה גדולה מדי תעלה לדמוקרטים – במיוחד באיזורי בחירה שמרנים יותר – במושביהם בבחירות בשנה הבאה ותוביל לאובדן שליטתה בקונגרס.
המטרות חורגות מתחום הכלכלה התקציב, אותו מנסים הדמוקרטים להעביר בצורה חד-מפלגתית, כולל את רוב חזונו של ביידן לשנות את כללי המשק, בתקווה להקטין את חוסר השוויון ולבנות מעמד ביניים יציב יותר. אבל מטרותיו חורגות מגבולות הכלכלה. הדמוקרטים מקווים שחבילה זו תעלה 8 מיליון מסתננים על המסלול לאזרחות, תקל על עובדים להתאגד ותוריד את מחירי התרופות לקשישים. הם רוצים להבטיח גני ילדים וחינוך אקדמי חינם לכל האמריקנים, לחזק את מעמדה האסטרטגי של ארה"ב מול סין ולהפעיל מנהיגות עולמית תוקפנית במאבק בשינויי האקלים ובהתחמקות ממס מצד חברות בינלאומיות.
התוכנית כוללת קיצוץ מס משמעותי לשכבות החלשות והבינוניות, הוזלת מעונות היום והרחבת הזכאות לטיפול רפואי בבית. זה כמעט כאילו שהנשיא פרנקלין רוזוולט היה מכניס את כל ה"ניו דיל" לחבילת חקיקה אחת, או שהנשיא לינדון ג'ונסון היה עושה זאת עם "החברה הגדולה" שלו, במקום להעביר אותם בשורה של צעדים לאורך כמה שנים.
אם התקציב יעבור, ביידן ישיג במכה אחת חלק ניכר משאיפותיו. הוא יגיע מעמדה של כוח למפגשי הפסגה באוקטובר ונובמבר, האמורות להוביל את העולם להפסקת השימוש בדלקים מאובנים ובמקלטי מס. אבל, כאמור, ההיקף העצום שלו גורם לחילוקי דעות בתוך המפלגה הדמוקרטית במגוון של חזיתות, וביידן אינו יכול להרשות לעצמו לאבד אפילו קול אחד בסנאט ויותר משלושה קולות בבית הנבחרים. אנשי האגף המרכזי והאגף הפרוגרסיבי במפלגה חלוקים על היקף ההוצאה בתקציב המוצע ועל ההיקף והפרטים של העלאות המיסים; על הורדת מחירי התרופות ועל היקף הקלות המס לעניים; על מידת האגרסיביות של המעבר לאנרגיה בלתי מזהמת ועל פרטים רבים אחרים.
בלי התקציב, אין לו הישגים אם מפלגתו של ביידן לא תצליח להגיע להבנה בנושאים אלו והתקציב ייכשל, לנשיא לא תהיה דרך של ממש לקדם את הרוב המכריע של קדימויותיו – מדגיש הטיימס. מעבר לניצחון של חבילת ההשקעות בתשתיות שעברה בתמיכה דו-מפלגתית (שטרם אושרה בבית הנבחרים), ביידן נתקל בהתנגדות גורפת של הרפובליקנים להצעותיו. כל יוזמות החקיקה שלו, למעט התקציב, יכולות להיבלם בידי הרפובליקנים בסנאט באמצעות הפיליבסטר. הרפובליקנים טוענים, כי היקף התקציב מלמד, כי הדמוקרטים מנסים לשנות בצורה דרמטית את המדיניות הכלכלית בלא לקיים דיון מלא על כל אחת מן ההצעות. הממשל אומר בתגובה, כי התקציב אינו סודי ואינו סוציאליסטי, אלא הולך בעקבות הצעותיו של ביידן במסע הבחירות אשתקד.
מנהיגי המפלגה הדמוקרטית מנסים לאזן בין דרישות הליברלים, שלדעתם אפילו 3.5 טריליון דולר אינם מספיקים לענות על בעיותיה של המדינה, לבין המתונים המתנגדים להיקף התקציב ולכמה מסעיפי המס בו. סקרים רבים מלמדים, כי בגדול – התקציב זוכה לתמיכה של הבוחרים, כולל עצמאים וחלק מן הרפובליקנים. הם גם מלמדים, כי הוא יהיה נושא מרכזי בבחירות אמצע הקדנציה בשנה הבאה.
פקידים בממשל מתעקשים, כי אפילו אם התקציב כולו יפול, פעולות אחרות של ביידן – כולל צווים נשיאותיים וצעדים דו-מפלגתיים הממתינים לאישור בית הנבחרים לאחר שעברו בסנאט – כבר שיקמו את מנהיגותה של ארה"ב בתחום שינויי האקלים, התחרותיות העולמית והעימות עם סין. עם זאת, מציין הטיימס, בתחומים אחרים – כמו ההגירה – אין לביידן הישגים של ממש.
נכון לעכשיו, ביידן ממשיך לקבוע בפומבי ציפיות גבוהות מן התקציב. עוזריו אומרים, כי הוא רואה אותו כחיוני כדי להוכיח שממשלים דמוקרטיים יכולים להניב תועלת ברורה ומאריכת ימים לציבור האמריקני. "זהו הרגע שלנו להוכיח לציבור האמריקני שהממשלה שלו עובדת בשבילו, ולא רק לטובת החברות הגדולות ולאלו שבצמרת הגבוהה ביותר. זו הזדמנות להיות האומה שאנחנו יודעים שביכולתנו להיות", אמר בשבוע שעבר.
