אחרי שניצבו מן הצד במשך שנים בעוד מטבעות הקריפטו הולכים וצוברים תאוצה, כעת פועלים הרגולטורים הפדרליים האמריקניים במהירות כדי להתמודד עם הסיכונים האפשריים שלהם ללקוחות ולשווקים הפיננסיים – מדווח ניו-יורק טיימס. דאגותיהם גברו כאשר הן חברות חדשות והן חברות מבוססות מחפשות דרכים להרוויח מכך שהן מעבירות כספים ממטבעות הקריפטו למערכת הפיננסית המסורתית, באמצעות שירותי בנקאות למחצה כמו חשבונות נושאי ריבית והלוואות.
משרד האוצר וגופי ממשל אחרים מתמקדים במיוחד במוצר חדש וגדל במהירות הקרוי stablecoin. מכשיר זה מונפק בידי חברות שונות והוא מפוקח בצורה רופפת בלבד באמצעות חוקים מדינתיים – אך לא פדרליים. ה-stablecoin הוא מכשיר לגישור בין שוקי הקריפטו לבין הכלכלה המסורתית. ערכו צמוד לדולר, לזהב או לנכסים יציבים אחרים – בניגוד למטבעות הקריפטו שחיים בשוק משל עצמם. הרעיון הוא להקל על הציבור להחזיק מטבעות קריפטו, הידועים לשמצה בתנודות הקיצוניות של מחיריהם, לסייע בביצוע עסקות בהם וליהנות מריבית על אחזקתם.
הרגולטורים חוששים, שלמעשה ה-stablecoin אינו יציב כמתואר ושהוא עלול להוביל להסתערות על בנקים בסגנון דיגיטלי. השנה זינק היקף המטבעות הללו שבמחזור מ-30 מיליארד דולר בינואר ל-125 מיליארד דולר באמצע ספטמבר. החשש המרכזי הוא, שאין להם נכסים נזילים די הצורך כדי לשמור כמובטח על ערכם. המנפיקים מחזיקים בעיקר אג"ח ממשלתיות אמריקניות, הנחשבות לבטוחות במיוחד, אך לצידן – הנפקות חוב של חברות מסחריות, שהן מסוכנות בהרבה. האוצר רוצה גם להבטיח, כי למנפיקי ה-stablecoin ישנה היכולת הטכנית לנהל עסקות בהיקף נרחב, כך שלא ייצרו שרשרת של בעיות אם לקוחות רבים יבקשו לפדות את אחזקותיהם.
הטיימס מציין, כי כוונתו של ממשל ביידן להגביר את הפיקוח על מכשיר זה, היא רק ההתחלה של ויכוח נרחב בהרבה על תפקידה של הממשלה בפיקוח על מטבעות הקריפטו. הללו הולכים ומשנים את הבנקאות והפיננסים, ומעוררים דיונים בשאלה האם גם על ממשלות להנפיק כאלו ואולי אפילו להחליף בהם את המטבעות המסורתיים. היקפם עומד כיום על 2 טריליון דולר – דומה לשווי הדולרים המצויים בשוק.
פקידים בממשל אומרים, כי הם שוקלים להשתמש בסמכויות הכלולות בחוק דוד-פרנק, אשר נחקק לאחר המפולת של 2008, כדי לבחון את הנעשה בשוק ה-stablecoin ואולי אף להכריז על מכשירים אלו כ"חשובים מבחינה מערכתית" – מה שיכניס אותם לפיקוח פדרלי הדוק. הצעד הצפוי הראשון הוא פרסום המלצות של משרד האוצר, כבר בחודשים הקרובים – והללו יהיו המתכונת הכללית לתקנות אפשריות שינוסחו בשנה הבאה.
"נכון לעכשיו זה המערב הפרוע" ההערכה היא, שהתקנות יחייבו החזקת עתודות נזילות לכיסוי דרישות למשיכת הכספים, ושהתוכנה המנהלת את המטבעות תמנע התרסקויות והאטות משמעותיות בעת העברות בהיקף ניכר. ככל הנראה יהיו גם דרישות בנוגע ליצירת stablecoin חדשים, מערכות להבטחת הפרטיות והמידע וצעדים להגנת הלקוחות. במקביל מכין משרד האוצר כללים שימנעו שימוש במטבעות קריפטו בפעילות בלתי חוקית כמו הלבנת כספים והתחמקות ממס.
רשות ניירות הערך האמריקנית (ה-SEC) יכולה להתערב גם היא ולדרוש ממנפיקי ה-stablecoin המגובים בניירות ערך לרשום את המכשיר עצמו כנייר ערך, מה שיחיל עליו חובות גילוי נרחבות. יו"ר הרשות, גארי גנסלר, הזכיר לאחרונה לוועדת הבנקאות של הסנאט, כי היא עשתה בדיוק את זה בשנת 2016 אחרי קריסתה של קרן השקעות גדולה אשר הסתמכה על מכשירי חוב מסוכנים. לדבריו, שוק הקריפטו מצריך פעולה זהה. "נכון לעכשיו, זה יותר המערב הפרוע או העולם הישן של 'ייזהר הקונה' אשר שרר לפני חוקי ניירות הערך", הוסיף גנסלר.
ה-stablecoin הפופולרי ביותר בעולם הוא USDT המונפק בידי חברת Tether מהונג-קונג, וכיום הוא מהווה למעלה ממחצית השוק של מכשיר זה. בשנת 2019 פתחה מדינת ניו-יורק בחקירה נגד החברה בחשד להונאה, אשר נסגרה השנה בהסכם לפיו היא לא תוכל לעשות עסקים עם לקוחות במדינה ומחייב אותה למסור לרשויות מידע על הנכסים המשמשים כגיבוי למכשיר שלה.
הטיימס מוסיף, כי אנשי הענף מנסים כעת להשפיע על התקנות העתידיות בפגישות עם שרים בקבינט ביידן, חברי מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, פקידים בכירים בבית הלבן וראשי הסיעות בוועדות הבנקאות של שני בתי הקונגרס. הם טוענים, כי מטבעות הקריפטו מסייעים להרחיב את הבנקאות ושירותי התשלומים ברחבי העולם למיליארדי אנשים שאין להם גישה למערכת הפיננסית. לדבריהם, ה-stablecoin חיוני למערכת זו, ואם ארה"ב תבלום את התפתחות הענף – מדינות אחרות יטלו את ההובלה והדבר יסכן את מעמדו המוביל של הדולר.
