ריכוז כוחות מסיבי של רוסיה ליד אוקראינה, משבר פליטים בבלארוס שהמערב מגדיר כ"מלחמה היברידית" שמקורה בקרמלין, איומים גוברים בתחום הגז הטבעי העלולים להביא לחורף קר באירופה. ולדימיר פוטין שם את הקלפים על השולחן: הוא מוכן להגביר את הסיכונים כדי להכריח את המערב להקשיב לדרישותיו, וארה"ב ובעלות בריתה חשות שמדובר במצב חריג בו הוא פועל בזירות מרובות בבת אחת – מנתח ניו-יורק טיימס.
מהים הבלטי ועד הים השחור, גדל הסיכון לעימות צבאי חדש. מפציצים רוסיים לטווח ארוך טסו החודש שוב ושוב ליד הגבול הפולני של האיחוד האירופי, וריכוז הכוחות בדרום-מערב רוסיה הוביל אנשי מודיעין במערב להזהיר שייתכן שמדובר בהכשרת הקרקע לפלישה חדשה לאוקראינה. פוטין אמר כמעט בגלוי בשבוע שעבר, כי הוא משתמש בצבאו כדי להכריח את המערב לכבד את האינטרסים של רוסיה באיזור.
המתח גבר בשל משבר הפליטים בגבולות האיחוד האירופי עם בלארוס, בת-בריתה קרובה של רוסיה, ובשל איומים על אספקת הגז מצד רוסיה – הספקית העיקרית של מערב אירופה – במטרה ללחוץ על האיחוד לאשר את הצינור החדש שיגביר עוד יותר תלותו בה. עם זאת, בגבול עם בלארוס המשיך המתח להתפוגג בסוף השבוע, כאשר אנשי הביטחון המקומיים מנעו מ-2,000 פליטים לעבור לפולין.
בטחונו העצמי של פוטין הולך וגובר, קובע הטיימס. הוא מחץ את האיום על שלטונו כאשר אסר את מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, ואנשי אופוזיציה אחרים נאסרים גם הם או נאלצים לצאת לגלות. סקרים עצמאיים מראים ששיעור התמיכה בו נותר 60%, למרות ששיעור התמותה מן הקורונה ברוסיה הוא מן הגבוהים בעולם. מפלגתו ניצחה בבחירות לפרלמנט לפני חודשיים, עם מעט מחאות למרות הוכחות לתרמית. פוטין גם מוביל פיתוח של נשק מודרני ביותר, כמו טילים על-קוליים וטילי טורפדו בעלי יכולת גרעינית. הוא גם מהדק את יחסיו עם סין: בסוף השבוע סיימו שתי המדינות תרגיל אסטרטגי מעל האוקיינוס השקט.
בה בעת, אומרים משקיפים, הקרמלין מודאג מהתרחבות הנוכחות הצבאית של המערב בגוש הקומוניסטי לשעבר. ליטא, אסטוניה ולטביה כבר חברות בנאט"ו, והמערב תומך במלוא גרון באופוזיציה לנשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו. אוקראינה היא האחראית כיום לקווים האדומים הרוסיים, והקרמלין הזהיר שפעילות צבאית של נאט"ו במדינה זו תהיה חציה של אחד מהם. הנשיא ולדימיר זלנסקי מתבטא ביתר עוינות לרוסיה, וארה"ב ובעלות בריתה פועלות בשבועות האחרונות באזור הים השחור הסמוך למדינתו.
במקביל למתחים, מוסקבה מבקשת לקיים שיחות עם וושינגטון במגוון של נושאים לקראת פסגה שנייה בין פוטין לבין ג'ו ביידן – איתות לכך שרוסיה מקווה לקבל בטוחות לכך שהאינטרסים שלה באירופה יכובדו. ביידן אמר שהוא שואף ל"יחסים יציבים וצפויים" עם רוסיה, תוך שהתחייב להמשיך ולהתייצב נגד פעולותיה הנוגדות את הערכים הדמוקרטיים ואת האינטרסים האמריקניים.
סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריבקוב, אמר לטיימס, כי ממשלתו מקדמת בברכה את דבריו של ביידן, אם כי הבהיר שהיא עדיין מצפה לוויתורים. מבחינתה, אמר, "יחסים יציבים וצפויים" משמעותם "פחות התערבות אמריקנית בעניינינו הפנימיים, ופחות מאמצים מצד ארה"ב להגביל את היחסים הלגיטימיים שלנו עם ידידינו, שותפינו ובעלי בריתנו ברחבי העולם". רוסיה אירחה כמה בכירים אמריקנים בחודשים האחרונים ואחרים קיימו שיחות טלפון עם מקביליהם.
הטיימס מזכיר, כי ביידן נפגש עם מנהיגי המדינות הבלטיות לפני הפסגה עם פוטין בז'נבה בחודש יוני, והבטיח להם שארה"ב תמשיך לכבד את מחויבויות ההגנה שלה במסגרת נאט"ו. הממשל סבור, כי יהיה צורך בשיחות ישירות נוספות – כולל בין הנשיאים – כדי להבין את הכוונות הרוסיות. משקיפים אומרים, כי על ארה"ב להיות זהירה במגעיה עם פוטין, גם כאשר הוא טוען – כפי שעשה בסוף השבוע – שארצו היא אוהבת שלום. חלקם אף סבורים, שמטרתו האמיתית של פוטין היא לשקם את בריה"מ – לפחות מבחינת המעמד הבינלאומי.
