הסגרים של 2020 היוו הלם חסר תקדים לחיי המשרד. בן לילה נאלצו חברות בכל העולם לבצע ניסוי ענק בעבודה מן הבית. באביב 2020, שיאו של הגל בארה"ב, 60% משעות העבודה במדינה בוצעו מהבתים. התוצאות של ניסוי זה הגיעו, והן מלמדות שחלק משמעותי מהתפיסות הללו יימשכו – וטוב שכך, סבור The World Ahead 2022 של אקונומיסט.
מבחינת העובדים הניסוי עבר די טוב. לא לכולם היה קל להתרגל, במיוחד למתגוררים בדירות קטנות או להורים לילדים שאף הם עברו ללמידה מרחוק. אבל העובד הממוצע מדווח על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון ואושר. סקרים מעלים, כי עובדים היו רוצים לעבוד מהבית 50% מהזמן – פי עשרה מאשר לפני המגיפה – וביתרת הזמן מהמשרד. ההתנהגות בפועל מלמדת, שהיו רוצים להיות עוד יותר זמן בבית; המשרדים מאוישים בשליש בלבד מתפוסתם גם במקומות בהם הסכנה פחתה.
רק מנהלים בודדים נראים נלהבים מעבודה מרחוק, וחברות רוצות שרבע מן העבודה תיעשה מהבית לאחר הקורונה – מחצית מהשיעור המועדף על העובדים. גישה זו נובעת מן ההנחה לפיה זמן רב מדי מחוץ למשרד פוגע ביעילות ובפריון. אין ספק שעבודה מן הבית עלולה להוריד את היעילות, מסכים אקונומיסט, אבל יש גם הסכמה נרחבת למדי על התועלת שבעבודה "היברידית". מחקרים מלמדים ששילוב של משרד ובית עשוי להיות הטוב ביותר לפריון, תוך הפרדה בין משימות המצריכות ריכוז מירבי לבין כאלו המצריכות עבודת צוות.
לחברות יש מניעים נוספים, מלבד היעילות, להציע עבודה היברידית. חלקן, כולל הבנקים היוקרתיים ביותר, מוצאות שאפשרות זו חשובה במאבק על שימור עובדים מוכשרים. למעבר הזה יהיו השלכות ניכרות, ואחת מהן תהיה כישורים שונים של המנהלים. במקום לשכור ולקדם מנהיגים כריזמטיים, חברות יצטרכו לשים יותר דגש על שימוש נכון בכלים דיגיטליים וחלוקת משימות. העבודה עצמה והחברות יהפכו להיות יותר דיגיטליים.
יש כבר סימנים שהמעבר לעבודה היברידית משתלם. הדעה של עובדים על מקומות עבודתם השתפרה במהלך הקורונה והמחויבות שלהם עלתה. חלקית מדובר בסולידריות עם המנהלים והעמיתים, אך גם בשיפור בתנאי העבודה. בשנה הבאה יתחוללו שינויים נוספים. החברות יבינו שעליהן להתאמץ יותר כדי לשכנע את העובדים להגיע למשרד, כולל השקעות במעונות יום ובשיפור המזון. הממשלות נעשות מודעות לצורך לפתח את חוקי העבודה כדי להגן על מי שעובדים מבתיהם.
לצד הדבש יש גם עוקץ בעבודה מהבית. לא כולם ייצאו נשכרים ממנה. גם בארצות העשירות, רוב העובדים חייבים להיות נוכחים פיזית. זמן רב לפני המגיפה הלך ונוצר פער בין העובדים המשכילים והמשתכרים היטב לבין עובדי השירותים ששכרם נמוך. עליית העבודה מהבית מעמיקה את הפער הזה, עם תוצאות שאיש אינו יכול לחזות.