ג'ק מא הקים את עליבאבא אחרי ביקור בארה"ב ב-1995. קאו דיוואנג הקים את חברת הזכוכית הסינית Fuyao לאחר ביקור במוזאון פורד במישיגן. נסיעות חיוניות ליזמות, אבל גם נגיפים יודעים לעבור בין מדינות – והאמיקרון יפגע קשות בכלכלת סין, צופה אקונומיסט. וזה לא משום שהוא יתפשט בה ביתר קלות, אלא להפך – בשל פעולותיה הנמרצות של בייג'ינג לבלום אותו. כחלק ממדיניות זו, סין מהדקת מאוד את מגבלות התעבורה הבינלאומית אחרי כל התפרצות קורונה. חובתם של מבקרים זרים לשהות בבידוד 14 יום עם כניסתם למדינה, הורידה את מספר הנכנסים ב-99%.
המגבלות הללו מנעו מזני קורונה קודמים להתפשט בסין, ואילו סגרים נקודתיים פגעו בצריכה המקומית. המגבלות על התעבורה הבינלאומית יגרמו נזק ליזמות: קיצוץ של מחצית בהוצאות הנסיעות שקול לקיצוץ של רבע בהשקעות המו"פ, על-פי מחקר שנערך באוניברסיטת מילאנו. אם האומיקרון אכן מדבק יותר מקודמיו, הוא יוביל לסגרים תדירים יותר בסין – והמחיר שתשלם הצמיחה יהיה משמעותי. סגר שיימשך שלושה חודשים יפחית את הצמיחה ב-3%, שהם 130 מיליארד דולר.
האומיקרון הוא רק אחד האיומים על הכלכלה הסינית. עוד לפני הופעתו, רוב התחזיות צפו שהצמיחה תרד בשנה הבאה ל-5.5%-4.5%, וזה איננו התרחיש הגרוע ביותר. אם סין תספוג צניחה במחירי הנדל"ן בדומה לזו של 2014/15, התוצר ברבעון האחרון של 2022 עלול לרדת ב-3% ביחס לרבעון הנוכחי, מה שיוריד את הצמיחה השנתית ל-3.8% בלבד. ואם הנפילה תהיה דומה לזו שספגו ארה"ב וספרד לפני 15 שנה, הצמיחה ברבעון הרביעי עלולה להיות 1% בלבד.
התרחישים הללו אינם בלתי נמנעים, מדגיש אקונומיסט, והם מבוססים על כך שתגובתם של שלטונות סין למשבר נדל"ן תצטמצם להורדת ריבית, אבל קרוב לוודאי שהיא תהיה נרחבת יותר. עד כה, הבעיות במגזר הנדל"ן הוסתרו בידי החוזק של יתר מגזרי הכלכלה. הייצוא תורם 40% לצמיחה השנה, במיוחד בזכות אספקת מוצרים לבית – ואם האומיקרון שוב ישלח רבים ל"בונקר", סין עשויה לצאת נשכרת. אבל סביר יותר להניח שהייצוא יואט, אפילו בצורה משמעותית – ויש הצופים שבשנה הבאה הוא לא יתרום כלל לצמיחה, משום שיישאר ברמה זהה לזו של השנה היוצאת.
לכן, יהיה צורך במקורות צמיחה אחרים. הממשלה תוכל למשל להפחית את המיסים על משקי הבית, לשפר את רשת הביטחון הסוציאלית ולחלק שוברים לצריכה. הבעיה היא שייתכן שהצרכנים יגיבו באיטיות, במיוחד אם שווי בתיהם יירד. אפילו ממשלת סין אינה יכולה להכריח את משקי הבית להוציא כסף. אפשרות אמינה יותר היא השקעה ציבורית בהפחתת גזי החממה ובתשתיות כמו עמדות טעינה לרכב חשמלי. אלא שמגזרים אלו קטנים מכדי להשפיע בצורה משמעותית על הצמיחה.
לכן, מעריך אקונומיסט, הממשלה תנסה למנוע ממשבר הנדל"ן להפוך לחמור מדי, תוך מניעת ירידה בהשקעות בענף בשנה הבאה. במצב כזה, הצמיחה תהיה 4.7%. כדי להשיג זאת, הבנק המרכזי יצטרך להוריד בחצי נקודת האחוז את שיעור המינימום של עתודות שעל הבנקים המסחריים להחזיק ולהוריד את הריבית ברבע נקודת האחוז, כדי לשחרר כספים להשקעות בנדל"ן. הממשלה תצטרך להזרים כספים משלה ולאפשר לממשלות המחוזות להנפיק איגרות חוב שייפרעו מההכנסות מפרויקטים בנדל"ן. יהיה צורך גם בצעדים ישירים יותר כדי לייצב את שוק הנדל"ן, ואולי אף לתמרץ אותו. הממשלה תצטרך להקל על משקי הבית ליטול משכנתאות ולהגדיל את שיעור המשכנתאות שרשאים הבנקים להעניק. תיתכן אפילו הקלה זמנית בהגבלות על נטילת אשראי בידי יזמים.
מה שסין אינה מוכנה לעשות, הוא להקל את מגבלות הקורונה על התעבורה הבינלאומית. הללו ככל הנראה יישארו בתוקף עד לאחר אולימפיאדת החורף בבייג'ינג בחודש פברואר, ואולי אפילו עד לאחר קונגרס המפלגה הקומוניסטית בהמשך השנה. יש גם אפשרות שהן יימשכו עד שתושבי סין יקבלו חיסון יעיל יותר, אולי מתוצרת מקומית. אנשי עסקים בשנגחאי התחילו לדבר על מגבלות שישררו עד 2024. הנגיף מתפתח בצורות רבות; התגובה הסינית נותרת בעינה.
