על-פי משרד החוץ האמריקני, בפקיסטן יש למעלה מתריסר בעיות רציניות בתחום זכויות האדם. ובכל זאת, היא תהיה אחת מ-110 מדינות שמכנס הנשיא ג'ו ביידן (יום ה', 9.12.21) ל"פסגה למען הדמוקרטיה" – יומיים שמטרתם לגייס את העולם נגד כוחות הסמכותניות. רשימת המשתתפים נראית כמו חלוקה של העולם ל"חבר'ה טובים" ו"חבר'ה רעים", והכנתה הובילה את הממשל למתחים ולכעסים מצד מספר מדינות, לצד הבלטת העובדה שהעולם אינו בינארי – מנתח וושינגטון פוסט. חלק מן המוזמנות הן דמוקרטיות למופת, חלק מהמוחרמות הן סמכותניות בהחלט, אך רבות נמצאות בשטח אפור בעייתי.
משרד החוץ קובע, כי הן פקיסטן והן הפיליפינים – המוזמנת גם היא – אחראיות להריגות בלתי חוקיות. לעומת זאת, לא הוזמנו הונגריה (החברה באיחוד האירופי) וטורקיה (החברה בנאט"ו), שהדמוקרטיה בהן נפגעה קשות בשנים האחרונות. הבית הלבן לא סיפק הסבר ברור לקנה המידה להשתתפות בוועידה, ואף הבהיר שאין המדובר בחותמת כשרות או בשלילתה.
לא כל המדינות שבחוץ מקבלות זאת. הונגריה טוענת, כי מדובר בהענשתה בשל יחסיה הקרובים עם דונלד טראמפ, והיא מנעה את השתתפות האיחוד האירופי כגוש. פקיד בכיר בממשל מכחיש ואומר שלא היו שום שיקולים של פוליטיקה פנימית בהרכבת הרשימה. אבל מדינות רבות רואות את ביידן כמעין סנטה קלאוס גלובלי, הקובע אלו מדינות מתנהגות יפה ואלו לא.
"אני לא חושב שהממשל בוחר מנצחים או מפסידים, אלא שהוא מנסה לאסוף בעלי ברית החושבים כמותו כדי להיאבק באיום הסמכותנות, ואולי גם לעודד מדינות לשפר את התנהגותן", אומר מייקל אברמוביץ, נשיא ארגון Freedom House הפועל למען הדמוקרטיה. דרק מיצ'ל, נשיא המכון הדמוקרטי הלאומי לעניינים בינלאומיים, אומר שמטרת הכינוס היא להבליט את הדמוקרטיה – אבל אין מנוס משיקולים גיאו-פוליטיים. כך למשל, אי-אפשר להשאיר בחוץ את פקיסטן כאשר מזמינים את יריבתה הודו וכאשר יש צורך בשיתוף הפעולה שלה מול אפגניסטן שבשליטת הטליבאן.
רוסיה וסין כועסות שלושת הנושאים המרכזיים של הפסגה הם הגנה מפני סמכותנות, מאבק בשחיתות וקידום היבטים של זכויות אדם. המשתתפים מתבקשים לקבל על עצמם התחייבויות משמעותיות להגברת הדמוקרטיה בארצותיהם, ופסגת המשך מתוכננת לשנה הבאה. הוועידה תתקיים בצורה וירטואלית בשל הקורונה, וישתתפו בה גם פעילי דמוקרטיה וקבוצות עסקיות.
ביידן איננו הנשיא האמריקני הראשון המבקש לקדם את הדמוקרטיה, בצורה הנראית כחלוקת העולם – במתכוון או שלא במתכוון – לטובים ורעים. רונלד רייגן דיבר על "אימפריית הרשע" (ברית המועצות) וג'ורג' בוש הבן – על "ציר הרשע" (אירן, עירק וקוריאה הצפונית) במאבק נגד הטרור.
שתי מדינות בולטות נוספות שלא הוזמנו, ממש לא במפתיע, הן רוסיה וסין. בחודש שעבר פרסמו שגריריהן בוושינגטון מאמר משותף, בו האשימו את ממשל ביידן ב"מנטליות של מלחמה קרה" והזהירו שהפסגה תעמיק את הפירוד בעולם. לדברי מיצ'ל, המאמר הכעוס מלמד שהזמנה לפסגה וההכרה בכך שמדובר בדמוקרטיה, נתפסות כמשמעותיות ברחבי העולם.
השתתפותה של טייוואן לצד הרחקתה של סין עוררו זעם בבייג'ינג, מה שלא הפתיע את הממשל. אבל כמה מבעלות בריתה של וושינגטון, המודאגות מן האופן בו תראה סין את השתתפותן בוועידה, נעות בחוסר נוחות – מציין הפוסט. לקוריאה הדרומית, למשל, יש קשרים כלכליים ופוליטיים חשובים עם סין ולכן השתתפותה בפסגה תהיה בדרג נמוך. גם אינדונזיה ומלזיה לא רוצות למצוא את עצמן בין סין לארה"ב.
בעיה אחרת של הממשל היא, שארה"ב עצמה אינה דמוקרטיה מושלמת. דירוג Freedom House
לשנת 2021 העניק לה ציון של 83 (בדירוג של אפס עד מאה), ירידה משמעותית לעומת 94 לפני עשור. ההסתערות על הקונגרס ב-6 בינואר גרמה אף היא לפגיעה במעמדה של ארה"ב בעיני רבות מבעלות בריתה. אפילו אירועים מקומיים, כמו השינויים בהליך ההצבעה במדינת ויסקונסין ביוזמת הרפובליקנים, מהווים תמרורי אזהרה בעיני פעילי הדמוקרטיה, האומרים שארה"ב לא הייתה משלימה עם צעדים דומים במדינות אחרות.
נסיונו של ביידן להתמודד בצורה דמוקרטית עם צעדים כאלה, הופך את הפסגה ליותר חיונית – אומרים כמה מומחים. "הנרטיב של ביידן, במיוחד במדיניות החוץ, הוא: ארה"ב חזרה, יש חשיבות לדמוקרטיה וארה"ב מחויבת לסדר יום של ערכים", אומר סטיבן פלדשטיין, חוקר בכיר במכון קרנגי לקידום השלום הבינלאומי. "אבל הייתה ביקורת לפיה ארה"ב לא מגשימה בצורה מלאה את ההבטחה הזאת תחת ביידן. הפסגה היא דרך לומר: חכו רגע. יש לזה חשיבות. ואנחנו מראים לכם, באמצעות קיומה של פסגה מרכזית כזאת, כיצד זה עובד".
