לפני הקורונה קיוותה טיפאני פאטינו שלעת הזאת היא תחזור לעבודה. היא ובן-זוגה תכננו לצאת מן המרתף בבית סבתו בו התגוררו, כך שיוכלו לגדל את תינוקם במקום משלהם, ואולי לקנות מכונית חדשה. אבל לפני למעלה משנה חלתה פאטינו בקורונה, ותופעות הלוואי לא חלפו עד היום. שני בני הזוג פוטרו מעבודתם במסעדות מקומיות, ופאטינו אינה יכולה לחזור לעבודה בשל התשישות הכרונית, קוצר הנשימה ותסמינים אחרים מהם היא סובלת. אפילו נטילת בנה ליאון לגינה הסמוכה מתישה את האישה בת ה-28.
פאטינו ממש אינה לבד – מציין וושינגטון פוסט בכתבה נרחבת, בה מובאים סיפורים דומים רבים. ההערכה היא ש-50 מיליון אמריקנים ממשיכים לסבול מתסמיני קורונה גם לאחר שהחלימו מן הנגיף עצמו; אצל חלק קטן מהם התסמינים כה חמורים, עד שאינם יכולים לעבוד והם מוצאים את עצמם מובטלים ושקועים בחובות. אין נתונים מבוססים, אבל ההערכה היא שמדובר בטווח שבין 750,000 ל-1.3 מיליון אמריקנים.
הקורונה הארוכה, כפי שהיא מכונה, מעמידה במבחן לא רק את מערכת הבריאות אלא גם את רשת הביטחון הממשלתית, שאינה ערוכה לזיהוי חולים אלו וטיפול בהם. חברות הביטוח אינן מכסות חלק מהבדיקות, המערכת הציבורית לטיפול בנכים מהססת להכיר בחולים ככאלה ואפילו בעלי ביטוח נכות מתקשים לקבל פיצוי. גם המעסיקים נבחנים, כאשר הם חייבים לאזן בין רצונם להחזיר את עובדיהם לעבודה במשרה מלאה, לבין המציאות בה רבים מהם מחלימים באיטיות.
הפוסט ראיין למעלה מ-30 חולי קורונה ארוכה ברחבי ארה"ב. הם מספרים על הידרדרות פיננסית פתאומית, פיטורים, התפטרויות מאולצות, סגירת עסקים, פיגורים בתשלומי שכר דירה ובתשלומים על מכוניות; חלקם חוששים שיאבדו את מגוריהם. הדיכאון והחרדה שהם חלק מתסמיני הקורונה הארוכה, מועצמים בשל היאוש בעקבות אובדן מקורות ההכנסה והחשש שמא לעולם לא יוכלו לחזור לעבודה.
התופעה חוצה את קווי הגזע וההכנסות הממשל מכנה את התופעה "המשך מאוחר של סארס-קוב-2" או בראשי תיבות PASC. המכון הלאומי לבריאות משקיע 1.15 מיליארד דולר במחקר שלה. לעיתים התסמינים נעלמים ומאפשרים לחולים לנשום לרווחה – רק כדי לשוב ולהופיע בפתאומיות אחרי ביצוע פעולות פשוטות כמו שאיבת אבק או איסוף עלים. רופאים המטפלים בחולי קורונה ארוכה אומרים, כי התסמינים חוצי את קווי הגזע והמצב הכלכלי.
ג'אנה פריידלי מאוניברסיטת וושינגטון אומרת כי יש לה מאות מטופלים שנאלצו להתפטר, פוטרו או עברו למשרות חלקיות בהכנסה נמוכה יותר – הכל בשל התסמינים הממושכים. בנוסף לאובדן ההכנסה, חלק מן החולים מאבדים את ביטוח הבריאות אותו מממנים המעסיקים. "ראיתי חולים שעברו ממצב של ביטוח מלא למצב בו אינם יכולים לחזור לביקורת במרפאה באמצע הטיפול, משום שאיבדו את עבודתם ואינם יכולים לשלם", אומרת פריידלי.
אפילו מי שעודם מבוטחים מגלים, כי הטיפול בקורונה הארוכה עלול להיות מסובך ויקר, משום שמדובר במחלה חדשה ללא תוכנית אבחון וטיפול מסודרת והחברות יכולות לסרב לממן חלק מן הבדיקות. חברות הביטוח אומרות, כי הן ממתינות לנהלים מבוססי נתונים, כך שיוכלו להתאים את הכיסוי לבדיקות ולטיפולים הטובים ביותר בקורונה ארוכה. ההשלכות הקוגניטיביות והרגשיות של הקורונה הארוכה מקשות גם הן על החולים לנווט את דרכם בסבך הביורוקרטי הדרוש כדי למצות את זכויותיהם הביטוחיות.
חלק מן החולים אמרו לפוסט, כי הם נאלצים להסתמך כעת על סיוע ממשלתי. הביטוח הלאומי מסר לעיתון, כי מאז דצמבר אשתקד קיבל 16,000 תביעות הקשורות לקורונה הארוכה, אך סירב למסור כמה מהן נענו בחיוב. לדברי רופאים, עורכי דין ופעילים אזרחיים, גם חברות הביטוח הפרטיות דוחות תביעות רבות למרות שמדובר במבוטחים בעלי פוליסות לכיסוי נכות ממושכת.
