צ'רלס ליבר, פרופסור מוערך לכימיה באוניברסיטת הרווארד, שיקר לחוקרים פדרליים בנוגע לעבודתו בסין בעשור הקודם. זה נראה הימור סביר, גם אם בלתי אתי: החוקרים בדקו חשדות לגניבת מידע מדעי בידי סין, ולא היו שום ראיות לפיהן ליבר גנב משהו. אבל לעיתים הטיוח הוא הפשע, וליבר הורשע בשבוע שעבר בבית המשפט בבוסטון בשל השקר ובשל אי-דיווח על הכנסותיו בסין. העונש המירבי הוא 26 שנות מאסר, ולמרות שעברו הנקי של ליבר צפוי להוביל לעונש פחות חמור – הרי שבהתחשב בגילו (62) ובסרטן המתקדם ממנו הוא סובל, גם שנות מאסר בודדות עלולות להיות מאסר עולם.
זהו סיפור מייצג, כותב אקונומיסט. היריבות הגיאו-פוליטית הגוברת עם סין מובילה בארה"ב להטלת חשד אפילו ביחסים תמימים עימה. אך כאשר המאבק נגד הריגול הכלכלי הסיני נמשך, המדע האמריקני עלול להיפגע. מדענים שאפתנים כמו ליבר תלויים בנגישות לתקציבי מחקר גדולים ולכוח אדם מוכשר. למרות שקיבל מענקים של 15 מיליון דולר מהמכון הלאומי לבריאות וממשרד ההגנה בשנים 2019-2008, ליבר לא עמד בפיתוי לקבל עוד מימון והפעם מסין.
שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות זרות, כולל סיניות, היו דבר שבשגרה. בשנת 2011 חתם ליבר על הסכם עם האוניברסיטה הטכנולוגית של ווהאן, לשיתוף פעולה בתחום הננו-טכנולוגיה בו הוא מתמחה. שנה לאחר מכן חתם על הסכם לשלוש שנים להשתתפות בתוכנית "אלף הכשרונות" הסינית, אשר העניקה לו 1.5 מיליון דולר להקמת מעבדה בווהאן. ליבר עצמו קיבל 50,000 דולר לחודש בתוספת הוצאות מחיה. ליבר הסתיר פרטים אלו מרשות המיסים האמריקנית ומחוקרי המכון לבריאות והפנטגון, למרות שהחוק האמריקני מחייב את מי שמקבל מימון פדרלי לחשוף קשרים עם גורמים זרים.
מעקב על בסיס אתני? מאמציה המאורגנים של סין להשיג טכנולוגיות חיוניות באמצעות ריגול, ממש אינם סוד. היא משקיעה מיליארדי דולרים בהשגתן בתחומים בעלי עדיפות מבחינתה, כולל ננו-טכנולוגיה; לחלקם, כמו אוויר-חלל ומדעי החומרים, יש גם שימושים צבאיים. בשנת 2018 החל משרד המשפטים להגיש כתבי אישום במקרים של ריגול כלכלי סיני – צעד חסר תקדים, הן בשל ההתמקדות במדינה אחת והן בשל הטיפול במקורות מידע בלתי שגרתיים כמו מדענים.
כתב האישום נגד ליבר עשוי להיראות כהוכחה להצלחת המבצע, אך זה לא בהכרח המצב – מדגיש אקונומיסט. החוקרים הודו בבית המשפט שאחת הסיבות להתמקדות בו הייתה שבמעבדה שלו עבדו יוצאי סין – מה שעלול להוות מעקב אחרי חשודים על בסיס אתני, דבר האסור לפי כללי משרד המשפטים ומשחק לידיה של סין הטוענת שמדובר בגזענות.
מקור נוסף לדאגה הוא מדיניות היד הקשה של הממשל. קשה להוכיח ריגול כלכלי: יש להוכיח שהמידע שנמסר אכן היה סוד מסחרי ושהנאשם פעל בכוונה לסייע לממשלה זרה. בשל כך, משרד המשפטים עוסק בפריפריה של האירועים: כל ההרשעות עד כה הקשורות לאוניברסיטאות היו על הפרת חובת הדיווח ועבירות מס, לא על ריגול. הממשל טוען, ולא בלי היגיון, שהקשר עם אוניברסיטאות סיניות כשלעצמו מעביר מומחיות מדעית לידי ממשלת סין. אבל לא תמיד הפרקליטות מבינה בצורה מלאה את תהליך קבלת המענקים ואת טיבן של הטכנולוגיות הספציפיות בהן מדובר.
אין ספק שלאחר משפטו של ליבר, מדענים יהיו זהירים יותר ויחשפו את קשריהם. אבל לחשד המרחף כעת על כל קשר עם סין יהיה אפקט מצנן. ככל שהמאבק הגיאו-פוליטי עם סין מתעצם, יש הצדקה לחששותיה של ארה"ב שמא מגוון הולך ומתרחב של טכנולוגיות יעניק לסין יתרון. אבל בהעדר תיחום מדויק של הטכנולוגיות המהוות סיכון שכזה, עלולים מדענים להימנע כליל מקשרים עם סין, כולל בתחומים של תועלת הדדית – מזהיר אקונומיסט. מדענים אמריקנים גם עלולים להימנע מלהעסיק חוקרים בעלי קשרים משפחתיים בסין. מבחינתה של מדינה שהעוצמה הגדולה ביותר שלה נובעת מכך שהיא מושכת את האנשים המוכשרים ביותר בעולם, זה עלול לגרום נזקים.
