למעלה מ-800,000 אמריקנים כבר מתו מן הקורונה ומספר הנדבקים היומי שובר שיאים – אך וושינגטון פוסט טוען שיש סיבה לאופטימיות. רוב האמריקנים קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, מה שמוריד את הסיכון לתחלואה קשה. ומה שחשוב יותר: טבעו של הנגיף השתנה, כאשר האומיקרון המדבק-יותר תופס את מקומם של זנים קודמים. לנוכח המחקרים המלמדים בבירור שהוא פחות מסוכן, ייתכן שאנו מצויים בפתחו של שלב חדש במגיפה, בו היא נפוצה יותר אך השפעותיה מצומצמות בהרבה. הניסיון מלמד שיש להתייחס בזהירות לסימנים מעודדים אלו, אך הפוסט מדגיש שתי נקודות.
ראשית, תחלואה קלה יותר לצד הרבה יותר מקרים – משמעותם יותר מאושפזים. באמצע דצמבר הזכיר העיתון את אחד המונחים הפופולריים בתחילת הקורונה: לשטח את העקומה, כדי למנוע הצפה של בתי החולים. משמעות הדבר היא, שלא צריך להשתמש בהכרח באותה טקטיקה כדי להפחית את הלחץ מעל בתי החולים. לא תמיד צריך סגר נרחב, אלא יש לבחון נקודתית מה דרוש מול עלייה במספר המקרים. שיטוח העקומה בעזרת חיסונים ומסיכות יכול להבטיח שהמערכת לא תקרוס תחת העומס.
בשבועות האחרונים ניכרים סימני לחץ במערכת הבריאות האמריקנית. בכמה מן המדינות תופסים חולי קורונה שליש מן המיטות במחלקות לטיפול נמרץ. נכון שחלק מן העלייה נובע מאבחון קורונה אצל חולים שהגיעו מסיבות אחרות, אך אין ספק שיש עלייה במספר הפונים לאשפוז בשל הקורונה.
כאן המתימטיקה נכנסת לתמונה. מאז החלה הקורונה בארה"ב, אושפזו 13% מן המאומתים. אם היו 2.5 מיליון מאומתים בנובמבר, מספר המאושפזים אמור היה להגיע ל-325,000. נניח ששיעור האשפוז בשל האומיקרון הוא שליש מאשר בזנים הקודמים (הנחה גרידא); על 2.5 מיליון מאומתים, אמורים היו להיות 108,000 מאושפזים. אבל נכון לעכשיו, מספר המאומתים היומי הממוצע בינואר הוא 460,000. אם הקצב הזה יימשך, מספר המאושפזים החודש צפוי להגיע ל-620,000 – כפליים מאשר בנובמבר. זהו הסיכון: הרבה יותר מקרים מובילים ליותר מאושפזים, גם בשיעור אשפוז נמוך יותר.
שנית, נכון לעכשיו אין מתאם של ממש בין מספר המאומתים למספר המאושפזים, משום שהנתונים על האשפוז אינם ברורים. הפוסט בחן את המגמות – ולא את המספר המוחלטים – ביחס שבין המאומתים למאושפזים מאז מאי 2020. כאשר בוחנים את המצב בניו-יורק, בה האומיקרון כבר התפשט בצורה מהירה, העלייה באשפוז איטית יותר מאשר העלייה בהידבקות ביחס לגלים קודמים של המגיפה – אך היא עדיין מהירה. קשה לדעת האם בסופו של דבר העלייה באשפוז תהיה נמוכה מהותית מאשר העלייה במאומתים (בשל הפער בקצב בין שתי המגמות). המשמעות איננה שאין צדק במחקרים המלמדים שהאומיקרון פחות מסוכן; המשמעות היא שדרושה זהירות.
כולם רוצים שהקורונה תסתיים, ולכן כל קרן אור באפילה נראית כמו בוקר חדש או לפחות כמו התבהרות. השאלה כעת היא כמה אמריקנים יגיעו בבטחה ליעד ומה יהיה המחיר בדרך. ייתכן שהאומיקרון הוא השלב הקשה האחרון, אבל צריך להתקדם באיטיות ובבטחה.
