ארה"ב ובעלות בריתה מכינות חבילת עונשים פיננסיים, טכנולוגיים וצבאיים אשר יוטלו על רוסיה בתוך שעות בודדות אם תפלוש לאוקראינה. ניו-יורק טיימס אומר (9.1.22), כי המטרה היא להבהיר מראש לנשיא ולדימיר פוטין עד כמה יהיה כבד המחיר שישלם על צעד כזה. הפרסום בא ערב שבוע של מהלכים דיפלומטיים, עם רוסיה ומולה, אשר יחל מחר בז'נבה ויימשך ברחבי אירופה.
בין המהלכים המתוכננים: ניתוק המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר ברוסיה ממערכות העסקות הבינלאומיות, הטלת אמברגו על ייצוא טכנולוגיות תוצרת ארה"ב או בעיצוב אמריקני ואשר משמשות לצרכי ביטחון וסחר, וחימושם של לוחמים באוקראינה לביצוע פעולות גרילה אם רוסיה תכבוש חלקים מהמדינה. פרסום מוקדם שכזה הוא נדיר, אך עוזריו של הנשיא ג'ו ביידן אומרים שזהו ניסיון לאותת בבירור לפוטין בפני מה הוא ניצב בבית ובחו"ל, לנוכח העובדה שעל הכף מוטלים גבולות אירופה שלאחר המלחמה הקרה והנוכחות הצבאית של נאט"ו ביבשת.
את השיחות שיחלו מחר תוביל תת-שר החוץ, וונדי שרמן, אשר השתתפה ב-2015 בשיחות הגרעין עם אירן. הנציגים הרוסים צפויים להדגיש את דרישתם ל"ערבויות ביטחוניות", כולל איסור על פריסת טילים כלשהם באירופה היכולים לפגוע ברוסיה ולמנוע הצבת נשק וחיילים של נאט"ו במדינות המזרחיות-לשעבר שהצטרפו לארגון לאחר נפילת חומת ברלין. פוטין גם דורש להפסיק את התרחבות נאט"ו ולא לצרף אליו את אוקראינה. ממשל ביידן אומר שהוא מוכן לדון בכל הדרישות הרוסיות – ויש לו רשימה ארוכה משלו – אבל בפועל משמעותן היא מסמוס ארכיטקטורת הביטחון של אירופה שנבנתה לאחר נפילת ברית המועצות.
ביום רביעי ייפגשו נציגי נאט"ו עם נציגי רוסיה בבריסל, ולמחרת יישבו נציגי אוקראינה – לראשונה – בווינה לדיון הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה; אבל עם 57 מדינות חברות, ארגון זה אינו המקום למו"מ רציני. דיפלומטים אמריקנים חוששים שלאחר השבוע האינטנסיבי הקרוב, רוסיה תכריז שדאגותיה הביטחוניות לא יושבו ותשתמש בכשלון השיחות כצידוק לפעולה צבאית.
הודאה בכשלון הצעדים ב-2014 "איש לא צריך להיות מופתע אם רוסיה תיזום פרובוקציה או תקרית, ואז תנסה להשתמש בכך כדי להציג התערבות צבאית, בתקווה שעד הפעם יבין את האמת – יהיה מאוחר מדי", אמר שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, בסוף השבוע. "הפעם היינו ברורים עם רוסיה לגבי מה שיעמוד בפניה אם תמשיך בנתיב הזה, כולל צעדים כלכליים בהם לא השתמשנו בעבר; השלכות מסיביות". הטיימס מציין, כי מדובר למעשה בהודאה בכשלון תגובתו של ממשל אובמה לכיבוש חצי-האי קרים ב-2014 ובניסיון ללמוד מטעויות העבר.
בדיקה של הצעדים ב-2014 הובילה למסקנה, כי העיצומים אומנם הזיקו לכלכלת רוסיה והובילה למכירת חיסול של הרובל, אבל הם לא השיגו את יעדם האסטרטגי: לגרום לפוטין לסגת. תשע שנים מאוחר יותר, רוסיה עדיין מחזיקה בחצי-האי. כל העיצומים עודם בתוקף, כולל אלו שהוטלו לאחר התערבותה של רוסיה בבחירות 2016 ולאחר מתקפת הסייבר שלה ב-2020, אבל אין כל סימן שהם השפיעו על פוטין בצורה כלשהי.
הפעם העיצומים לא יתחילו מול בנקים קטנים ומפקדים צבאיים בשטח, אלא יכוונו במישרין לנתק את המוסדות הפיננסיים הרוסיים הגדולים ביותר מיכולתם לבצע העברות בינלאומיות. הפקידים לא אמרו האם בכוונת ארה"ב לנתק את רוסיה ממערכת SWIFT המבצעת העברות בין 1,100 בנקים ב-200 מדינות. פקידים אירופים אומרים שהאפשרות נדונה – צעד שהמדינות העיקריות ביבשת נמנעו עד כה מלשקול, מחשש שרוסיה תנתק את אספקת הנפט והגז למערב אירופה בחודשי החורף. הוא הופעל בהצלחה מסוימת מול אירן, אך מומחים אומרים שרוסיה התכוננה לאפשרות זו וספק אם היא תושפע ממנו במידה אותה צופים האמריקנים.
העיצומים הטכנולוגיים מיועדים לפגוע בכמה מן הענפים החביבים על פוטין, במיוחד אוויר-חלל ונשק, המהווים מקור הכנסה חשוב לממשלת רוסיה. הדגש יהיה על יצרנים של מטוסי קרב, מערכות נ"מ, מערכות נגד לווינים, מערכות חלל וטכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטים. אמצעים דומים הופעלו ביעילות מפתיעה נגד חברת התקשורת הסינית Huawei ולמעשה מוטטו את עסקי הטלפונים הסלולריים שלה. אבל חברות רוסיות שונות מאלו הסיניות, ולא ברור עד כמה ישפיע עליהן אמברגו על מכירת מוליכים למחצה ומוצרי מיקרו-אלקטרוניקה אחרים.
הרמטכ"ל הזהיר את עמיתו הטיימס מדווח, כי נשקלות אפשרויות נוספות שמעבר לאיסור גרידא על מכירת שבבי מחשב. משרד המסחר יכול למנוע בפועל ייבוא של טובין כלשהם מרוסיה – החל ממחשבים ניידים וכלה במקררים – הכוללים רכיבים אלקטרוניים שיוצרו או עוצבו בארה"ב. המשמעות היא, שהאיסור יחול גם על רכיבים המיוצרים באירופה, קוריאה הדרומית ומדינות אחרות תוך שימוש בידע אמריקני. רוסיה אינה מייצרת בעצמה מוצרים אלו, וההשפעה על הצרכנים בה עשויה להיות רבה. אולם, אומרים פקידים אירופיים, יש עדיין ויכוח האם האזרח הרוסי יאשים במחסור את פוטין או את ארה"ב ובעלות בריתה.
כדי להדגיש את גודל המכה העלולה לנחות על רוסיה, שוחח לפני שבועיים ראש המטות המשולבים, מייק מיליי, עם עמיתו הרוסי, ואלרי גראסימוב, והעביר לו מסר חד: כן, אתם יכולים לפלוש לאוקראינה וכנראה תגברו על הצבא האוקראיני, אבל הניצחון המהיר ילווה במתקפות עקובות מדם בדומה לאלו שגרמו לברית המועצות לסגת מאפגניסטן.
מיליי לא פירט בפני גראסימוב את התוכניות בוושינגטון לתמיכה במתקפות כאלה. הללו כוללות העברת נשק למתקוממים, כנראה כולל טילי נ"מ מדגם "סטינגר". לפני חודש החל יועצו של ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, לבחון מגוון של תגובות אם פוטין יחליט לפלוש. הצוות שהקים כולל נציגים של המועצה לביטחון לאומי, סוכנויות המודיעין ומשרדי ההגנה, החוץ, האוצר, האנרגיה וביטחון הפנים. הקבוצה מנסה להכין תגובות לסוגים שונים של התקפות העשויות להתרחש בשבועות הקרובים, החל ממתקפות סייבר נגד רשתות החשמל והצינורות באוקראינה וכלה בכיבוש שטחים קטנים או נרחבים.
אנשי מודיעין אמרו לאחרונה, כי הסבירות הנמוכה ביותר היא לפלישה בהיקף מלא בה תנסה רוסיה לכבוש את קייב, בירת אוקראינה. התרחישים בוחנים צעדים שונים של פוטין, העשויים לכלול כיבוש שטח במחוז דונבאס או ניסיון ליצור חיבור יבשתי לקרים. הממשל גם בודק אלו מדינות אירופיות יוכלו להעניק לאוקראינה סיוע צבאי עוד לפני מתקפה כלשהי ובשלבים הראשונים של פלישה רוסית. הצוות גם בודק אספקת נשק נוסף לאוקראינה, כולל מערכות נ"מ.