הסוף של התקווה לפעולה דו-מפלגתית הנשיא ג'ו ביידן הבהיר (יום ד', 19.1.22), כי הוא שוב אינו מצפה להסכמות עם הרפובליקנים בתקופת כהונתו, כאשר הגדיר אותם כמחוקקים חסרי עקרונות ורודפי כוח. ביידן הודה, כי מיעט בהערכתו לגבי עוצמת ההתנגדות הצפויה לתוכניותיו. הדבר החשוב ביותר בעיני הרפובליקנים – טען – הוא להביא לכך שיעשה כמה שפחות.
ביידן הבהיר לאורך שנים, שהוא רוצה לשחזר את ימיו הדו-מפלגתיים כסנאטור – מזכיר אהרון בלייק, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. אבל הוא גם היה שמונה שנים סגנו של ברק אובמה ונתקל באותן מפלגתיות והפרעות שהוא חווה כעת. יש משמעות לכך שכעת הוא מכיר בכך שהשאיפה להסכמות לא תתגשם, גם אם היא משרתת אותו כהסבר לכשלונו לממש את רוב תוכניותיו. עם זאת טען ביידן, כי הרפובליקנים מפריעים לו הרבה יותר מאשר לאובמה.
האם הוא ממעיט בחדירה רוסית מצומצמת לאוקראינה דבריו של ביידן על סכנת הפלישה הרוסית לאוקראינה תפסו כותרות, ונראה שהוא יצטרך להתמודד עם אמירה ממנה השתמע, כי חדירה רוסית מצומצמת לא תיתקל באותה תגובה כמו פלישה בהיקף מלא. "רוסיה תשא באחריות אם תפלוש, וזה יהיה תלוי במה שתעשה. חדירה מצומצמת היא דבר אחד, ואז נצטרך להיאבק על מה נעשה ומה לא", אמר. "אבל אם הם יעשו בפועל את מה שהם מסוגלים לעשות, עם הכוח שנאסף ליד הגבול, זה יהיה אסון לרוסיה אם תפלוש לאוקראינה. בעלי בריתנו ושותפינו ערוכים לגבות ממנה מחיר כבד שיגרום נשק משמעותי לרוסיה ולכלכלתה".
יש בכך היגיון, מגיב בלייק, אך יש הבדל בין לחשוב כך לבין לומר זאת בפומבי. עברו רק שמונה שנים מאז סיפחה רוסיה את חצי-האי קרים [בזמן ממשל אובמה-ביידן]; האם מהלך דומה ייחשב ל"חדירה מצומצמת"? במצבים כאלו, אתה לא אומר מה יהיה מקובל יותר או פחות, גם אם אינך רוצה להתחייב לפעולה מסוימת.
זמן קצר לאחר מסיבת העיתונאים פרסם הבית הלבן הצהרה נוקשה יותר: "הנשיא ביידן היה ברור בשיחתו עם נשיא רוסיה. אם כוח צבאי רוסי כלשהו יחצה את הגבול לאוקראינה, מדובר בפלישה חוזרת והיא תיתקל בתגובה חדה, חריפה ומאוחדת של ארה"ב ובעלות בריתה".
בקשה לסבלנות מצד תומכיו השחורים ביידן קיים את מסיבת העיתונאים זמן קצר לפני שהדמוקרטים בסנאט נכשלו בנסיונם לקדם את חוק זכויות ההצבעה – תגובתם לצעדי הרפובליקנים בעשרות מדינות, אשר לטענתם יפגעו ביכולתם של רבים להצביע בבחירות 2024. ביידן עומת עם העובדה שלא הצליח לקיים את הבטחותיו בנושא זה, במיוחד לבוחרים השחורים, ובתגובה הוא ביקש להתאזר בסבלנות.
"הם תמכו בי לכל אורך הקריירה שלי והתחלתי לעסוק בזכויות ההצבעה לפני המון זמן", אמר. הוא הודה שיש עליו ביקורת משום שלא קידם את הנושא חזק מספיק ומוקדם מספיק, אך אמר שיש לראות את התמונה המלאה. "השקעתי שעות על גבי שעות בשיחות עם עמיתי הדמוקרטים", אך הציבור אינו יודע זאת. "זה יקח קצת זמן", הוסיף.
הודאה והתגוננות בנושא הקורונה הממשל ספג בשבועות האחרונים ביקורת רבה על כך שלא הפיץ מוקדם יותר את בדיקות הקורונה לנוכח הזינוק בתחלואת האומיקרון והמחסור בערכות ביתיות. ביידן הודה שפעילותו לא הייתה מיטבית, אם כי לא דיבר בצורה ספציפית. "האם היינו צריכים לעשות יותר בדיקות מוקדם יותר? כן, אבל אנחנו עושים יותר כעת". לא ברור מי זה "אנחנו" וביידן לא ניסה להיות אופטימי מדי בנקודה זו.
בהמשך נראה היה, כי ביידן מטיל את האחריות על השלטונות המקומיים, אשר לדבריו יכלו להשתמש בצורה טובה יותר בכסף שהעמיד לרשותם הממשל לצורך התמודדות שוטפת עם הקורונה. "מדינות רבות ומחוזות בתי ספר רבים ניצלו היטב את הכסף. למרבה הצער, היו כאלו שלא. אני קורא להם להשתמש בכסף כדי להגן על ילדינו ולהותיר את בתי הספר פתוחים". ביידן התחמק משאלה על סגירת בתי ספר ובמקום זאת הצביע על כך ש-95% מבתי הספר נותרו פתוחים. עם זאת, הוא הכיר בכך שסגירת בתי הספר עשויה לשמש את הרפובליקנים בבחירות לקונגרס בנובמבר הקרוב.
הכרה בפיל שבחדר: האינפלציה הקורונה לא הייתה הנושא היחיד בו ביקש ביידן להכיר בבעיות ולטעון שהן מטופלות. הוא התייחס גם לאינפלציה, לאחר שבתחילה חלק מן הדמוקרטים מיעטו בחשיבותה אך כעת ברור שהיא נמשכת ואף מחמירה. לדברי ביידן, זהו נושא מרכזי שיש לטפל בו – לצד קידום תוכניותיו המרכזיות.
"אנחנו מתמודדים עם כמה מהאתגרים הגדולים ביותר שהיו בפנינו בשנים האחרונות", אמר ביידן ומנה אותם, ואז הגיע לאינפלציה: "אנחנו חייבים להשתלט עליה". בהמשך הוא התייחס לשליטה של מספר חברות מצומצם בענפים שונים, כגון עיבוד בשר, רכבות ושילוח. "זו אינה הסיבה שיש כיום אינפלציה גבוהה. זו אינה הסיבה היחידה. זה קורה כבר עשור", הוסיף.
