שנה בדיוק לאחר השבעתו של ג'ו ביידן, הדברים לא מתנהלים היטב מבחינתו – מסכמת בקצרה אמבר פיליפס, בעלת טור בכירה בוושינגטון פוסט. היא גם מפרטת למה כוונתה.
ביידן מתקשה להתמודד עם הקורונה, וחלק ממומחי הבריאות מותחים ביקורת על ממשלו באומרם שהיה עליו להיערך טוב יותר להתגוננות מפני האומיקרון. סקרים מלמדים שהאמריקנים סבורים שהנחיות הממשל היו מבלבלות. ביידן הודה אמש (יום ד', 19.1.22), כי ניתן היה להפיץ מוקדם יותר את הבדיקות הביתיות. במקביל, האינפלציה הגיעה לשיא של 40 שנה, זה מדאיג מאוד את האמריקנים – אבל כמו כל נשיא, אין הרבה מה שביכולתו לעשות.
הדמוקרטים נכשלו אתמול בנסיונם לקדם את חוק זכויות ההצבעה, כאשר שניים מחברי הסיעה בסנאט הצטרפו ל-50 הרפובליקנים והכשילו את ביטול הפיליבסטר בנושא זה. יהיה עליהם להכיר בכך, שאין להם דרך למלא הבטחה חשובה זו של ביידן. בה במידה, אין דרך לקדם את תוכנית הענק של ביידן להתמודדות עם שינויי האקלים ולהשקעה בחברה ובחינוך. מעל הכל: רוב יציב של האמריקנים אינם מרוצים מתפקודו של ביידן, והרוב הזה הלך וגדל בשנה הראשונה לכהונתו.
במסיבת העיתונאים שלו אמש אמר ביידן, כי הוא עושה כמיטב יכולתו. "אני מבין את התסכול, הפחד והדאגות הנרחבים בנוגע לקורונה ולאינפלציה. אבל אם הייתי אומר לכם שאצור 600 מיליון משרות ושהאבטלה תרד ל-3.9%, הייתם חושבים שאני משוגע".
נסיונותיו של ביידן היו מתסכלים ולא כולם באשמתו, סבורה פיליפס. יש לו השפעה אפסית על שרשרת האספקה העולמית – גורם מרכזי באינפלציה – והוא לא יכול להכריח את הסרבנים להתחסן. איש אינו יודע כיצד להתמודד עם הדיסאינפורמציה על הקורונה, הבאה במיוחד מאמצעי תקשורת שמרניים ופוליטיקאים רפובליקנים. וגם נשיאים עם רוב גדול בהרבה בקונגרס, לא תמיד הצליחו להעביר את החקיקה שקידמו; ביידן הצליח להעביר בתמיכה דו-מפלגתית תוכניות ענק למאבק בקורונה ולהשקעות בתשתיות. בנוסף לכך, הרוב השמרני בבית המשפט העליון מכשיל אותו שוב ושוב.
לעומת זאת, הגישה לאתגרים אלו כן מצויה בידיו. למשל: ביידן לא היה צריך להציב ציפיות כה גבוהות בתחום החקיקה, כאשר היה ברור שיהיה קשה מאוד ואולי אף בלתי אפשרי להשיג אותן. ומעל הכל ניצבת הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן; הנתונים שמציג הפוסט מראים בבירור כיצד זו הייתה נקודת המפנה, בה התמיכה בביידן החלה לרדת ולא נפסקה. האירוע הזה, באוגוסט שעבר, סדק קשות את דימויו של ביידן כנשיא יציב ובעל כישורים – לפחות בהשוואה לדונלד טראמפ. האתגרים הרבים שבאו לאחר מכן העמיקו את הפגיעה.
פיליפס מצטטת את עמיתיה בפוסט, אשר כתבו: "ביידן הציג את עצמו כהיפוכו של קודמו, עם ההבטחה של מה שהגדיר במסע הבחירות שלו כ'מנהיגות חזקה, עמידה ויציבה' לאחר ארבע שנות בלגן. אבל התוהו ובוהו שסביב הנסיגה של הממשל מאפגניסטן הייתה הפתיחה לסדרה של משברים, אשר פגעו קשות בדימויו של ביידן כמי שמחזיר את הרוגע".
