האם יש גבול כלשהו לשאפתנות וליהירות של ענקי ההיי-טק? בחודש אוקטובר שינה מארק צוקרברג את שמה של פייסבוק ל"מֶטָא" ותיאר את עתידה של האנושות בעולם הווירטואלי. בשבוע שעבר הודיעה מיקרוסופט של רכישת חברת הגיימינג Activision ב-69 מיליארד דולר. החלטות אלו – מציין אקונומיסט – הן חלק ממסע רכש של חמש הענקיות: אלפאבית (חברת-האם של גוגל), אמזון, אפל, מטא ומיקרוסופט. יחדיו הן השקיעו אשתקד 280 מיליארד דולר, 9% מכלל השקעות המגזר העסקי בארה"ב, לעומת 4% בשנת 2020.
ענקיות ההיי-טק רוצות למצוא את ההזדמנות הגדולה הבאה, והכסף עף בכל הכיוונים – החל מרכב אוטונומי ועד למיחשוב קוונטום. הדבר מבטא חשש שמוצרי היוקרה של העשור הקודם מאבדים רלוונטיות, וענקיות נכנסות יותר ויותר זו לתחומה של זו. לכן הן מבקשות למצוא תחומים חדשים. הן גם למדו את לקח ההיסטוריה, כאשר חברות ענק קודמות בתחום ירדו מגדולתן ואף נעלמו.
בעשור הקודם מיצבו חמש הענקיות את עצמן כמובילות בתחומיהן: מיקרוסופט בתוכנה, אמזון בסחר מקוון, פייסבוק ברשתות החברתיות וכן הלאה. הקורונה הקפיצה את הביקושים, החל מצרכנים משועממים על הספה שקנו יותר וכלה בחברות הזנק הזקוקות למיחשוב ענן. כעת כולן מחפשות את הדבר הגדול הבא.
כלי פיזי שיחליף את הסמארטפון הבעיה היא שאיש אינו יודע מה זה יהיה, אבל קרוב לוודאי שיהיו מעורבים בכך כלים פיזיים שיתפסו את מקומו של הסמארטפון כאמצעי המרכזי שיקשר אנשים למידע ושירותים. לכן, מי שייצר מכשיר כזה ישלוט בגישה למשתמשים. זה מסביר מדוע אפל מתכננת אוזניות של מציאות וירטואלית כדי להתחרות באלו של מטא ומיקרוסופט. אלפאבית, אפל ואמזון גם הימרו בסכומים גדולים על הרכב האוטונומי. סכומים גדולים מושקעים בתכנון שביבים מתמחים ובחיפוש נתיבים חדשים כמו מיחשוב קוונטום, כדי לספק את כוח העיבוד הנחוץ לאותו מכשיר עתידי, יהיה מה שיהיה.
עדיפות נוספת של חמש הענקיות הוא ליצור פלטפורמות תוכנה אשר יאפשרו להן למשוך משתמשים וליצור רשת שתביא עוד משתמשים. מכאן שינוי שמה של פייסבוק ו-10 מיליארדי הדולרים שהיא משקיעה מדי שנה בעולמות הווירטואליים, המכונים "מֶטָאבֶרְס". אפל הרחיבה את מגוון השירותים שהיא מעניקה למשתמשים במכשיריה ונכנסה לתחומים כמו שיעורי כושר ותוכניות טלוויזיה. רכישת Activision עשויה לסייע למיקרוסופט להציע חוויה עשירה יותר ללקוחות הגיימינג, ובמקביל היא מכינה פלטפורמה של מקום עבודה תלת-ממדי למגזר העסקי.
ממשלות, מתחרים ומיליארדי משתמשים – אשר כבר חוששים שחברות אלו נעשו חזקות מדי – עשויים להיות מודאגים ממגמה זו. על-פי גישה אחת, בסיס הלקוחות הענק של החברות ושליטתן על כלי מידע באמצעותם אפשר לפתח בינה מלאכותית, נותנים להם יתרון בלתי הפיך. האם לא ישתמשו בכוח זה כדי למחוץ מתחרים? עם זאת, מציין אקונומיסט, כל התחומים החדשים הללו נראים תחרותיים לעת עתה. חברות רבות מתמודדות על ה"מטאברס", בתחום הרכב האוטונומי נמצאת ענקית נוספת – טסלה, ומתחרים כמו טיק-טוק צצים במפתיע בתחום הרשתות החברתיות.
הדרך הנכונה היא מדיניות רכה יותר יתרה מזאת: ייתכן שיש גורם חיצוני שיביא לכך שהתחומים החדשים יהיו פחות נתונים לדומיננטיות של פלטפורמות ממרכזות. טכנולוגיה של לימוד עמוק, צורת הבינה המלאכותית המובילה כיום, נסמכת על כמויות נתונים גדולות – אך לא בהכרח כך יהיה בתחומים עתידיים של בינה מלאכותית. ישנם גם שירותי הבלוקצ'יין המופעלים ונשלטים בידי המשתמשים, ונרשמת התקדמות מהירה בתחום ביזור הפיננסים.
למרות זאת, בפני המאסדרים ניצב הפיתוי להקדים ולהתערב. בשנת 2020 המליצה ליסה חאן – כיום האישה מספר אחת בתחום מניעת ההגבלים בממשל האמריקני – לאסור על ענקיות ההיי-טק להיכנס לתחומים חדשים. כמה תיקים גדולים בתחום ההגבלים עשויים להגיע בשנה הבאה לבתי המשפט בארה"ב. אירופה עשויה להעביר בקרוב את Digital Markets Act רחב היריעה, שמטרתו להטיל פיקוח הדוק על חברות ההיי-טק כדי למנוע מהן מראש פעולות פסולות במקום להעניש אותן בדיעבד.
לדעת אקונומיסט, הדרך הנכונה היא מדיניות רכה יותר. השקעה בטכנולוגיה מובילה לעלייה בפריון, ושיעור ההשקעות של ענקיות ההיי-טק מתוך המזומן שברשותן כמעט הוכפל בעשור האחרון. מה שצריך לעשות הוא למנוע מהן ליצור מונופולים בשווקים חדשים, אך כרגע אין סכנה כזאת. ההיסטוריה מלמדת שענקי היי-טק לרוב נופלים משום שאינם מצליחים להתמודד עם טכנולוגיות חדשות. אם הענקיות הנוכחיות רוצות להוציא מיליארדים כדי למצוא דרכים חדשות להימנע מגורל זה, אין סיבה למנוע זאת מהן.
