ארגון הבריאות העולמי עלה לכותרות בזמן הקורונה – לטוב ולרע. היו דיבורים על כך שיזכה בפרס נובל לשלום, ובמקביל הוא ספג ביקורת הן מוושינגטון והן מבייג'ינג. מה שלא השתנה הוא הכסף – וליתר דיוק: העובדה שאין לו מספיק כסף. תקציבו הדו-שנתי ל-2021-2020 היה 4.8 מיליארד דולר ועוד מיליארד דולר לצרכי חירום – די הרבה, עד שזוכרים שיש לו משימות אין-סופיות, כותב וושינגטון פוסט. 3 מיליארד דולר לשנה הם הרבה פחות ממחצית תקציבו של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב, והרבה פחות מהרווחים של בתי חולים גדולים רבים בארה"ב.
הקורונה אומנם הזרימה לארגון הבריאות כספים רבים והעמידה לרשותו בסך-הכל למעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל אלו כספים למשימות חד-פעמיות ולא בבסיס תקציבו. הקורונה גם חשפה את הבעייתיות בתקציב השוטף, שמקורו בעיקר בתרומות של ממשלות ואחרים. הנשיא דונלד טראמפ הודיע, דווקא עם פרוץ המגיפה, על השעיית התרומות לארגון – בטענה שהוא נכשל קשות בהתמודדות עם הנגיף – ואף דיבר על הוצאת ארה"ב ממנו ומניעת המימון שהבטיחה לו. ולמרות שטראמפ כבר איננו, הביקורת בוושינגטון על הארגון שרירה וקיימת.
המנכ"ל תדרוס גבריוסוס אמר השבוע, כי הארגון לא יוכל לממש את מטרותיו בשל רפורמה במודל התקצוב שלו. עם הקמת הארגון, תקציבו מומן בידי המדינות השונות בהתאם לעושרן וגודל אוכלוסייתן. אולם, ב-30 השנים האחרונות התרומות נותרו ללא שינוי, מאז שהנשיא רונלד רייגן הוביל מהלך זה מול כל סוכנויות האו"ם, בנימוק שהן פועלות ממניעים פוליטיים. הארגון נאלץ להסתמך על תרומות אד-הוק של ממשלות וארגונים, המהוות כיום 80% מתקציבו. הבעיה היא, שתרומות אלו מופנות לרוב ליעדים מוגדרים, העולים בקנה אחד עם האינטרסים של התורמים, הן לטווח קצר ומלוות בתנאים.
בשנה שעברה הקים הארגון צוות למציאת דרכים לביסוס תקציבו. אחת מהמלצותיו הייתה להגדיל בהדרגה את התקצוב הקבוע מן הממשלות, כך שיגיע ל-50% מתקציב הארגון לעומת 17% כיום. יש הטוענים, ששיעור זה צריך להגיע אף ל-80% כפי שהיה לפני ארבעה עשורים.
הצעה לתקציב נפרד אבל ארה"ב עדיין מהססת, מדווח הפוסט. עוזרת שר הבריאות לעניינים הבינלאומיים, לויס פייס, הבהירה למועצת המנהלים של הארגון, כי וושינגטון "צריכה להבין טוב יותר את המכניזם הנוכחי של המימון, היעילות וקבלת ההחלטות" לפני שתעניק לו מימון נוסף. פקידים אמריקנים הציעו שלארגון יהיה תקציב נפרד, מנותק מן האו"ם ומפוקח במישרין בידי התורמים, ואשר יתמקד בהכנות למגיפות ובמצבי חירום אחרים. הדיונים בשלב ראשוני, וכרגע מדובר על עד 10 מיליארד דולר שינוהלו בידי הבנק העולמי.
למרות שמדינות אחרות מהססות אף הן, לעמדתה של ארה"ב – התורמת הגדולה ביותר לארגון – יש משמעות רבה. כעת היא ניצבת מול מדינות רבות באירופה ובאפריקה, הלוחצות לבצע רפורמה במימון הארגון. פקיד אירופי בהנהלת הארגון אמר לפוסט, כי מדינות אחרות מתנגדות להצעת התקציב הנפרד, בין היתר מחשש ששליטת התורמים בו תגרום לכך שלא יחולק בצורה שוויונית.
השבוע דווח, כי תרומתה של ארה"ב לארגון הבריאות ירדה ב-25% בזמן הקורונה, בעוד מדינות אחרות הגדילו את תרומותיהן וכעת גרמניה היא התורמת הגדולה ביותר. דובר משרד הבריאות אמר בתגובה, כי ארה"ב ממשיכה להיות התורמת מספר אחת ולאחרונה העבירה לארגון עוד 280 מיליון דולר; היא מברכת על הגדלת התרומות הגרמניות, הוסיף.
הזמן הולך ואוזל, מתריע הפוסט. סביר להניח שלא יתקבלו החלטות על מימון הארגון עד לכינוס עצרת הבריאות העולמית בחודש מאי, ובינתיים הכל עוקבים מקרוב אחרי צעדיה של ארה"ב – שגם היא טרם החליטה כיצד תנהג. אין ספק שהארגון נפגע בשערוריות, כולל כשלונו בחקירת מקור הקורונה והטרדות מיניות בעת התמודדותו עם התפרצות האבולה בקונגו. ולממשל ביידן יש עוד בעיה: הגדלת המימון לארגון מחייבת דיווח לקונגרס, מה שללא ספק יצור עוד עימות פוליטי וציבורי במדינה המפולגת.
