ייתכן שהאמריקנים נדהמים ממה שהם רואים בלונדון: ראש הממשלה עלול ליפול משום ששיקר לפרלמנט; ממש לא יאמן. ייתכן שבוריס ג'ונסון ישרוד, בין היתר משום שכמו שניים מבין חמשת נשיאיה האחרונים של ארה"ב (ביל קלינטון ודונלד טראמפ) יש לו עוצמה הנובעת מיכולתו להביך. מבקריו יכולים לומר בכנות: "למה כבר ציפיתם?".
ג'ונסון מעולם לא הסתיר את עמדתו לפיה בכל מצב, אמירת האמת היא רק אחת האפשרויות, ושאין להעדיף אותה על פני אפשרויות הרפתקניות או פשוט משעשעות. כפי שאמר וינסטון צ'רצ'יל על פוליטיקאי אחר (כנראה על ראש הממשלה סטנלי בולדווין): "מדי פעם הוא נתקל באמת, אך מיד מתאושש וממשיך כאילו דבר לא אירע".
מראהו החיצוני של ג'ונסון מזכיר לג'ורג' וויל, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, את עקיצתה של דולי פרטון: "אתם לא יודעים כמה עולה להיראות כל כך זול". נראה שמחשבה רבה הושקעה באדישותו של ג'ונסון כלפי הנִרְאוּת. כבעל אינסטינקטים פופוליסטיים, הוא שולט לחלוטין במה שהגדיר אלכסנדר המילטון כ"אמנות הקטנה של פופולריות".
הבעיה המיידית של ג'ונסון הן המסיבות שנערכו במעונו בזמן הקורונה, בעוד הבריטים נתונים בסגר וסופגים קנסות על הפרת המגבלות. כאשר הלכו והתגלו העובדות, השתמש ג'ונסון במגוון רחב של תגובות: לא היו מסיבות, היו מסיבות אבל הוא לא ידע עליהן, הוא לא ידע שהתקהלויות בהן נכח היו מסיבות, "האנשים שם היו בעבודה ודיברו על העבודה", "האמנתי בכנות שזו פגישת עבודה".
השבועון אקונומיסט מכנה את ג'ונסון "כנראה האדם הציני שהפך אי-פעם לראש הממשלה". הוא פוטר בשעתו מעבודתו כעיתונאי משום שהמציא ציטוט. ממשרה ממשלתית הוא פוטר משום ששיקר. הוא הגיע לדאונינג סטריט בזכות הקמפיין שניהל למען הברקזיט, בו הגחיך את האיחוד האירופי והביא כדוגמה תקנה שנכתבה בידי ממשלת בריטניה. הוא הבטיח שהפרישה מהאיחוד תשחרר 350 מיליון ליש"ט לשבוע לטובת שירות הבריאות הממלכתי – בלוף שהגיע מאותו מקום ממנו הבטיח טראמפ לחסל את הגרעון האמריקני בתוך שמונה שנים.
השר השמרני לשעבר רורי סטיוארט, כיום באוניברסיטת ייל, כתב בפייננשל טיימס: ג'ונסון הוא "ראש ממשלה איום ואדם גרוע עוד יותר. אבל זו אינה מפלצת שצצה משום מקום". חברי סיעתו בחרו בו לאחר 30 שנה בהן התפרסם "בזכות הכזבנות שלו, האדישות לפרטים, הניהול הכושל והבגידה בכל מחויבות אישית". זה קרה משום שהבריטים ממשיכים לחשוב שהפוליטיקה היא רק משחק.
צרת רבים חצי נחמה – עשויים לחשוב כמה אמריקנים, כאשר הם רואים כיצד בני-דודיהם הבריטים הצליחו ליצור ראש ממשלה חסר בושה וחסר אחריות כמו נשיאם לשעבר ואולי לעתיד. אבל יש הבדל משמעותי, מדגיש וויל. התמיכה בג'ונסון ירדה משיעור חיובי של 29% באפריל 2020 לשיעור שלילי של 52% כיום. לעומת זאת, תומכיו של טראמפ עומדים מאחוריו בכל מחיר.