הצרפתים כל כך להוטים להדיח את מנהיגיהם, עד שבשפתם יש מילה מיוחדת המתארת זאת: dégagisme. אף אחד מנשיאי צרפת בשני העשורים האחרונים לא נבחר שוב. באפריל הקרוב יש לעמנואל מקרון סיכוי של 79% לשבור מסורת זו – קובע המודל של אקונומיסט להערכת תוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות צרפת.
על-פי המודל, היריבה המרכזית של מקרון היא מועמדת הרפובליקנים שבימין-מרכז, ואלרי פקרס, אבל סיכוייה להיות האישה הראשונה בתפקיד הם אחת לשמונה. סיכויים גרועים עוד יותר הם של מארין לה-פן הימנית-קיצונית: אחד ל-17. אריק זמור, גם הוא מן הימין הקיצוני והנוגס בסיכוייה של לה-פן, הוא האחרון: 1% סיכוי בלבד לנצח. אף מועמד משמאל לא מגיע אפילו לרף זה.
אקונומיסט יצר מודל המבוסס על סטטיסטיקות של סקרים, המבצע 10 מיליון סימולציות ביום. הבחירות יתקיימו בשני סבבים: ב-10 באפריל עם כל המועמדים וב-24 באפריל בין שני המובילים, אם איש לא יקבל רוב מוחלט בסיבוב הראשון. המודל בוחן את סיכוייו של כל מועמד להגיע לסיבוב השני ולנצח בו. שארל דה-גול יצר מבנה זה, בנימוק שהוא מאפשר מגע ישיר בין הבוחרים לנבחרים, ללא תיווכן של מפלגות. התנאי היחיד להתמודדות הוא השגת 500 חתימות של נבחרי ציבור.
המודל מעניק למקרון סיכויים גדולים מאלו שניתן לשער לפי מצב הרוח בצרפת. כמעט מחצית מן הנסקרים אומרים שהם יצביעו בעד מועמד קיצוני מימין או משמאל. מקרון טלטל ב-2017 את המבנה הדו-מפלגתי כאשר הקים מפלגת מרכז עצמאית – הרפובליקה קדימה. הוא עודנו איש מרכז, הסופג ביקורת משני הכיוונים; מתנגדי חיסונים יוצאים לרחובות, והורים ומורים כאחד יצאו מערכת הבדיקות המורכבת בבתי הספר.
בחודש שעבר עמד שיעור התמיכה במקרון על 38% בלבד – טוב יותר משל שני קודמיו באותו שלב (19% לפרנסואה הולנד ו-29% לניקולא סרקוזי), אבל נמוך משל שני הנשיאים היחידים שנבחרו שוב מאז דה-גול (פרנסואה מיטראן ב-1988 וז'אק שיראק ב-2002). שניהם התמודדו על כהונה שנייה כאשר הממשלה הייתה בידי האופוזיציה, מה שאפשר להם להטיל עליה את האחריות לכשלים; מקרון אינו נהנה מיתרון זה.
סיכוייו המשופרים של מקרון נובעים מההובלה הברורה שלו בסיבוב הראשון, ומהסיכוי הגבוה מאוד שיביס את לה-פן או זמור בסיבוב השני. ב-2017 הוא זכה ב-24% בלבד בסיבוב הראשון, אבל ב-66% בסיבוב השני. בסיס תומכיו נאמן; בטחונם בהצבעתם הצפויה גבוה מזה של תומכי פקרס. מפלגתו מילאה בהצלחה חלל פוליטי רחב, משכה פוליטיקאים מימין ומשמאל, הביסה מתנגדים רבים ופילגה את האופוזיציה; המפלגה הסוציאליסטית הפכה לצל חיוור של עצמה.
ייתכנו מהפכים בלתי צפויים ניהול הכלכלה והמגיפה בידי מקרון היה מוצלח למדי. בשנה שעברה עלה התוצר הצרפתי ב-7% - השיעור הגבוה ביותר מזה 52 שנים. תמיכה ממשלתית נדיבה מנעה פיטורים וסגירת עסקים, ושיעור התעסוקה נמצא בשיא. שיעור ההתחסנות גבוה מזה של גרמניה ובריטניה, ושיעור התמותה נמוך יותר.
כל זה אינו אומר שהוא ינצח בוודאות – מדגיש אקונומיסט. מקרון יגבר בקלות על לה-פן או זמור, אבל מרוץ מול פרקס צפוי להיות צמוד בהרבה. המודל נותן לה סיכוי של 32% להעפיל לסיבוב השני, ובמקרה כזה יש למקרון יתרון של שש נקודות האחוז – פער קטן למדי. פקרס, המכנה את עצמה "שני שלישים אנגלה מרקל ושליש מרגרט תאצ'ר", היא מועמדת רצינית החורשת את צרפת לאורכה ולרוחבה. מחצית מתומכיו של מקרון אומרים שהיא תהיה הבחירה השנייה שלהם. כדי לנצח אותה, יהיה על מקרון לגייס קולות מהשמאל, שלבטח לא יצביעו בעד פקרס אבל עשויים שלא להצביע כלל.
מסעות בחירות בצרפת עשויים להתהפך בצורה בלתי צפויה. שלושה חודשים לפני הסיבוב הראשון ב-2017, סקר אחד בלבד צפה שמקרון יגיע לסיבוב השני. המודל של אקונומיסט מנסה לשקלל הפתעות בסקרים, אך אינו מביא בחשבון נשירה של זמור בשל העדר 500 החתימות הדרושות. אם זה יקרה, כוחה של לה-פן יעלה בצורה חדה ומקומה של פקרס בסיבוב השני יהיה בסכנה רצינית – התפתחות שתהיה לטובתו של מקרון.
סיכוי של 21% שמקרון יפסיד אינו טריוויאלי. הוא משקף לא רק את הסיכון של שערורייה כלשהי שתפרוץ ברגע האחרון, אלא גם את הפער הגדול מן הרגיל בין הסקרים השונים. הרבה יכול לקרות בעשרת השבועות שנותרו, כפי שמקרון יודע היטב. אבל כרגע, למרות הקשיים שיש לו בדרך, הנשיא המכהן נמצא בעמדה טובה להישאר בארמון האליזה.