פוטין שולח כוחות למחוזות הבדלניים

פוטין חתם אמש, לעיני המצלמות, על הכרזה המכירה בעצמאותם של מחוזות דונצק ולוהנסק – עצמאות שאינה מוכרת בידי מדינה כלשהי אחרת. לאחר מכן הורה כאמור לשלוח אליהם כוחות במה שהגדיר "תפקידים של שמירת השלום". מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לישיבת חירום, בה גינו כמעט כל הדוברים את צעדיה של רוסיה. שגרירת ארה"ב, לינדה תומס-גרינפילד, אמרה: "הוא קורא להם 'שומרי שלום'. שטויות. אנחנו יודעים מה הם באמת. ההתקפה הברורה של רוסיה על הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה באה ללא התגרות". לדבריה, פוטין "בוחן את המערכת הבינלאומית שלנו, הוא בוחן את נחישותנו ורוצה לראות עד כמה יוכל להרחיק לכת". תומס-גרינפילד אמרה כי פוטין מנסה להחזיר לאחור את גלגלי השעון ולהחיות את האימפריה הרוסית, "אבל שאר העולם התקדם. אנחנו לא ב-1919 אלא ב-2022". שגרירת בריטניה, ברברה וודוורד, אמרה: "רוסיה מביאה אותנו אל סף התהום. אנחנו קוראים לה לצעוד לאחור". שגריר צרפת, ניקולה דה-ריבייר, קבע: "רוסיה בחרה בנתיב העימות". אפילו סין, שעד כה הביעה תמיכה מוחלטת בעמדה הרוסית במשבר, השתמשה במינוח הרומז על חוסר שביעות רצונה: "אנחנו קוראים לכל הצדדים המעורבים להפגין איפוק ולהימנע מפעולות העלולות להגביר את המתיחות", אמר השגריר ז'אנג ג'ון. קודם לכן אמר מזכיר האו"ם, אנטוניו גוטרס: "ההחלטה הרוסית היא הפרה של השלמות הטריטוריאלית והריבונות של אוקראינה ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות מגילת האו"ם". שגריר רוסיה, וסילי נבזינה, דחה בתוקף את הביקורת על ארצו – סימן לכך שהמאמצים הדיפלומטיים עולים בתוהו. לטענתו, מדובר בסיוע לתושבי דוברי הרוסית של שני המחוזות, שהם קורבנות להתקפות אוקראיניות ולהפרת הסכמי מינסק בידי קייב. "אנחנו פתוחים לדיפלומטיה. אבל אנחנו לא נאפשר שפיכות דמים מחודשת בדונצק". לדברי נבזינה, המערב מאיים על רוסיה במקום ללחוץ על אוקראינה לקיים את הסכמי מינסק. לרוסיה יש זכות וטו במועצה, כך שזו לא תוכל לנקוט שום צעד ממשי נגדה.

הבית הלבן הודיע, כי ארה"ב תטיל עיצומים על שני המחוזות – אך בשלב זה לא על רוסיה עצמה, מה שאומר שכרגע וושינגטון אינה רואה את הצעדים הרוסיים כפלישה של ממש. בבית הלבן אומרים, כי במשך היום צפויה תגובה מערבית נוספת, לאחר שיתברר מהו היקף חדירת הכוחות הרוסיים לאוקראינה והאם מדובר בחציית הקו שלאחריו יוטלו על רוסיה עיצומים כבדים כפי שביידן חזר והזהיר. הצעדים המתונים יחסית המתוכננים כרגע יאפשרו לארה"ב ובעלות בריתה לשמור בידיהן את העיצומים הכבדים להפעלה אם וכאשר רוסיה תפלוש בצורה נרחבת לאוקראינה. דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, אמרה כי ההכרה בעצמאות שני המחוזות היא "הפרה בוטה של ההתחייבויות הבינלאומיות של רוסיה", וכי ביידן יחתום על צו נשיאותי האוסר קשרים פיננסיים, מסחר והשקעות בשני המחוזות. "שיהיה ברור: הצעדים הללו נפרדים ובנוסף לצעדים הכלכליים החמורים והחדים שהכנו בתיאום עם בעלות בריתנו אם רוסיה תעמיק את הפלישה לאוקראינה". מחוקקים בשתי המפלגות קראו לביידן לפעול בצורה נרחבת ותקיפה כבר עתה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין, אמרה כי ההכרה בשני המחוזות היא הפרה ברורה של החוק הבינלאומי, שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה והסכמי מינסק. היא הודיעה, כי האיחוד יגיב "בעיצומים נגד המעורבים בפעולה בלתי חוקית זו" וכי הוא שב ומבטיח את תמיכתו הבלתי מעורערת בעצמאותה של אוקראינה, בריבונותה ובגבולותיה. ראש ממשלת ליטא, אינגרידה סימונייטה, אמרה: "פוטין גורם לקפקא ולאורוול להחוויר. אין גבולות לדמיונו של רודן, אין שפל עמוק מדי, אין שקרים בוטים מדי, אין קווים אדומים מדי". הסכמי מינסק משנת 2014 אמורים היו לפתור את בעיית המחוזות, אך הם מעולם לא יושמו במלואם, בין היתר בשל מחלוקת עמוקה לגבי משמעותם. אוקראינה טענה שמדובר באוטונומיה חלקית תוך כפיפות לממשלה בקייב, בעוד לגרסת רוסיה – יש להעניק בפועל למחוזות זכות וטו על מדיניות החוץ האוקראינית, מה שכמובן יעמיד אותה תחת שליטת הקרמלין.