העיצומים המערביים צפויים להוביל השנה לאינפלציה של 15% ברוסיה ולצניחה של 5% בתוצר שלה. הרוסים הופתעו; במשך שנים בנה ולדימיר פוטין מה שנראה כמצודה כלכלית בלתי חדירה. כעת מתברר שאסטרטגיה זו נכשלה ובתוך שבוע "מצודת רוסיה" קרסה.
אקונומיסט מסביר, כי "מצודת רוסיה" הייתה תוצר של ההיסטוריה הכאוטית העכשווית של המדינה. לאחר קריסת בריה"מ ב-1991 הגיעה האינפלציה ל-2,000%. בשנת 1998 לא יכלה רוסיה לפרוע את חובותיה והרובל איבד למעלה משני שלישים מערכו. צניחת מחירי הנפט ב-2014 והעיצומים בעקבות סיפוח חצי-האי קרים הובילו את המשק הרוסי למיתון עמוק.
במשך שנים שאף פוטין לעצמאות כלכלית של רוסיה, ומאז 2014 העיסוק בכך נעשה בקצב מואץ במטרה להבטיח שהמערב לא יוכל שוב לשלוט על המשק הרוסי. הרעיון היה כזה: רוסיה תגוון את כלכלתה ולא תסתמך על הנפט והגז, ותבסס את עצמאותה על טכנולוגיות וסחר מערביים. בחזית הפיננסית היא תצמצם את החוב החיצוני, היא תנהיג מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה, וכך תוכל לצבור כמויות עצומות של מט"ח שיאפשרו לה לתמוך ברובל בשעת משבר.
לרוסיה היו כמה הצלחות. רוסיה פחות תלויה היום באנרגיה: בשנת 2019 ההכנסות מהנפט היו 9% מהתוצר לעומת 15% לפני שני עשורים. האוליגרכים עודם רבי עוצמה ושולטים בחלק ניכר מן העושר, אך נראה שהגידול בהשפעתם נבלם. בשנים 2019-2000 גדל מגזר השירותים בשבע נקודות תוצר. בכמה תחומים פיתחה רוסיה טכנולוגיה ששחררה אותה מן התלות במערב. מערכת התשלומים "מיר" הייתה אחראית לרבע מן ההעברות הפנימיות ב-2020, לעומת כלום חמש שנים קודם לכן. ייבוא ההיי-טק הרוסי ירד בצורה משמעותית.
אבל במצודה יש חורים נרחבים. רוסיה עודנה תלויה בשרשרת האספקה של רעיונות וטכנולוגיות מן המערב. ניתוח אקונומיסט מעלה, שבפועל תלותה במערב גדולה יותר מאשר לפני עשור. 30% מן הייבוא שלה מגיע ממדינות
G7
כמעט ללא שינוי לעומת 2014. בתחומים כמו שבבים ומחשבים, רוסיה תלויה מאוד בחלקים אמריקניים. כרטיסי החיוב של חלק מן הבנקים הרוסיים נותרו מגוגל-פיי ואפל-ביי, ונוסעים ברכבת התחתית של מוסקבה לא יכלו להיכנס בשל כך.
התוהו ובוהו בשוקי הכספים הרוסיים היה מפתיע עוד יותר, בשל עתודות המט"ח העצומות שלה. אבל המדינה עודנה תלויה במשקיעים זרים. אחזקותיהם בנכסים לטווח קצר (כולל פקדונות בנקים ומניות) כשיעור מהתמ"ג דומה לזה שבשווקים מתעוררים אחרים וללא שינוי מאז 2014. אפילו בלי עיצומים, על נכסים אלו מופעל כעת לחץ עצום, כאשר המשקיעים רצים לעבר היציאה. רוסיה תמיד הניחה שתהיה לה גישה חופשית לעתודות המט"ח, אבל בגלל העיצומים – 65% מהעתודות הוקפאו וכעת הן שוות אפס. ביתרה, בעיקר בזהב וביואן סיני, לא ניתן להשתמש כדי להגן על הרובל בשוקי הדולר והאירו.
קשייה של רוסיה רק יתגברו עם הזמן, צופה אקונומיסט. הניתוק ממערכת ה"סוויפט" יפגע בסחר. היא עדיין זקוקה לדולרים כדי לשלם תמורת שליש מן הייבוא שלה, וכעת קשה לה להשיג אותם. אפילו בסחר מול סין, שם הייתה התקדמות בהינתקות מהדולר, 60% עודם מבוצעים בשטרות הירוקים.
השאלה היא האם לפוטין באמת אכפת מכל אלו. הוא לא יקדם בברכה כעס של האוליגרכים, אם מישהו מהם יעז להרים את קולו. אבל אבן היסוד במדיניותו היא הישרדות והוא רואה לוחמה כלכלית במבחן לכוחו; הסבל הוא חלק מהסיפור. פוטין רואה את רוסיה כמי שנלחמת באופן קבוע נגד אויבים מבחוץ וגוברת עליהם. כעת ניצבת רוסיה בפני מיתון עמוק, אבל במקום לסגת – פוטין עלול להגביר את מאמציו לנתק אותה מן העולם החיצון.