מי שמקווה שחוסר היציבות שגרם ולדימיר פוטין הגיע לשיאו, מקווה לשווא. עוד לא ראינו דבר, צופה בפסימיות טום פרידמן, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס. חכו עד שפוטין יתפוס שהאפשרויות היחידות שלו באוקראינה הן כיצד להפסיד: מהר, בקטן ובהשפלה מצומצמת - או לאט, בגדול ובהשפלה ניכרת. אי-אפשר אפילו לדמיין אלו מהלומות פיננסיות ופוליטיות יגיעו מצידה של רוסיה – מפיקת הנפט השלישית בגודלה בעולם ובעלת 6,000 ראשי חץ גרעיניים – כאשר היא תפסיד במלחמת ברירה אותה הצית אדם אחד שלעולם אינו יכול להרשות לעצמו להפסיד.
למה לא? כי אין ספק שפוטין מכיר היטב את המסורת הרוסית הלאומית, שאינה סולחת על מפלות צבאיות – מצטט פרידמן את ליאון ארון, מומחה לענייני רוסיה, אשר כתב בוושינגטון פוסט. "כמעט כל תבוסה צבאית גדולה הסתיימה בשינוי רדיקלי", הזכיר ארון. מלחמת קרים הובילה למהפכה הליברלית של אלכסנדר השני; מלחמת רוסין-יפן הובילה למהפכה של 1905; מלחמת העולם הראשונה הובילה למהפכה הבולשביקית; מלחמת אפגניסטן הייתה גורם מרכזי לרפורמות של מיכאיל גורבצ'וב; הנסיגה מקובה תרמה לנפילתו של ניקיטה כרושצ'וב.
בשבועות הקרובים ילך ויתברר, כי הבעיה הגדולה ביותר היא שפוטין יסרב להפסיד מהר ובקטן, וכך החלופה היחידה תהיה שהוא יפסיד לאט ובגדול. אבל מאחר שזוהי המלחמה שלו ורק שלו, הוא אינו מסוגל להודות בכישלון והוא ימשיך לכתוש את אוקראינה עד שהוא עלול להתפתות להשתמש בנשק גרעיני – טוען פרידמן.
ומדוע האפשרות היחידה היא תבוסה? משום שהמלחמה מתנהלת בצורה הפוכה לחלוטין מכפי שחזה. פוטין טעה לגמרי בהערכתו את רצונה של אוקראינה להיות עצמאית וחלק מהמערב. הוא טעה לחלוטין בהערכת רצון הלחימה של האוקראינים. הוא טעה לחלוטין בהערכת כוחו של צבאו-שלו. הוא טעה לחלוטין בהערכתו את יכולתו של ג'ו ביידן לגייס קואליציה עולמית לטובת אוקראינה ונגד רוסיה. והוא טעה לחלוטין בהערכתו את יכולתם של חברות ואישים בכל העולם להטיל על רוסיה עיצומים חסרי תקדים.
כאשר מנהיג צובר כזאת כמות של טעויות, הדבר הטוב ביותר מבחינתו הוא להפסיד מהר ובקטן. במקרה של פוטין, המשמעות היא הסגה מיידית של כוחותיו מאוקראינה; הצעה שתציל את כבודו, כמו טענה שהצליח להגן על הרוסים החיים באוקראינה; והבטחה לסייע לבנות מחדש את רוסיה. אבל ההשפלה הברורה תהפוך את זה לבלתי נסבל מבחינתו של אדם הרדוף ברצון לשקם את מה שהוא רואה ככבודה ואחדותה של אימא רוסיה.
יצטרך להשאיר את חייליו לתמיד כפי שהדברים מתנהלים כעת באוקראינה, אין להוציא מכלל אפשרות שבפועל פוטין יפסיד לאט ובגדול. ככל שיותר חיילים רוסים נהרגים באוקראינה, מי יודע מה קורה לרוח הלחימה של הצבא הרוסי הנדרש לנהל לוחמה בשטח בנוי מול אחים סלאבים למטרה שלא הוסברה לו. לנוכח ההתנגדות האוקראינית, כדי שפוטין יוכל "לנצח" מבחינה צבאית, יהיה עליו לכבוש כל עוד גדולה – כולל קייב, קרוב לוודאי אחרי שבועות של לוחמה עירונית והמוני אזרחים נפגעים. בקיצור, זה יתאפשר רק אם פוטין והגנרלים שלו יבצעו פשעי מלחמה שלא נראו מאז היטלר, ואשר יהפכו את רוסיה למצורעת תמידית.
יתרה מזאת: כיצד ישלוט פוטין במדינה שמספר תושביה כמעט שליש ממספר תושבי רוסיה שרבים ממנה עוינים את מוסקבה? הוא יצטרך להשאיר בה לעולם את כל 150,000 החיילים שפלשו, ואולי אף יותר מכך. אין לפוטין דרך ממשית לנצח באוקראינה, קובע פרידמן. אז או שיחתוך במהירות את הפסדיו, או שינהל מלחמה מתמדת נגד אוקראינה ורוב העולם אשר תוביל לכרסום מתמיד בעוצמתה של רוסיה ובתשתיותיה.
פרידמן מודה שהוא מבועת. יש רק דבר אחד גרוע יותר מאשר רוסיה תחת פוטין חזק, והוא רוסיה חלשה, מושפלת ומבולגנת המצויה במאבק מנהיגות פנימי ממושך – וכל זה תחת מטרייה של נשק גרעיני, פושעי סייבר ובארות נפט וגז. רוסיה של פוטין איננה גדולה מכדי ליפול – אבל היא איננה גדולה מכדי ליפול בדרך שלא תזעזע את כל יתר העולם.