התאריך המקובל לפרוץ מלחמת העולם השנייה הוא 1 בספטמבר 1939 – הפלישה הגרמנית לפולין. אבל היה זה רק אירוע אחד בתוך סדרה של אירועים, שבזמנם לא נראו קשורים: הפלישה היפנית למנצ'וריה ב-1931, הפלישה האיטלקית לחבש ב-1935, סיפוח חבל הריין לגרמניה ב-1936, פרוץ מלחמת האזרחים בספרד באותה שנה, משבר הסודטים וסיפוח אוסטריה ב-1938. ואחרי פולין באו הפלישה לבריה"מ ופרל הרבור ב-1941. מלחמת העולם השנייה לא פרצה ביום אחד, טוען ברט סטיבנס, בעל טור בניו-יורק טיימס, אלא הייתה מקבץ של אירועים כמו מים גואים הפורצים את הסכר. גם אנחנו חיים בעידן של מים גואים, אבל היה צורך בפלישה הרוסית לאוקראינה כדי שהעולם ישים לב לכך. לפני כן היו הפלישות הרוסיות לגאורגיה, קרים ואוקראינה; הפצצות השטיח הרוסיות בעיר חלב; השימוש בנשק רדיואקטיבי וכימי נגד מתנגדי משטר על אדמת בריטניה; ההתערבות בבחירות בארה"ב; הרצח של בוריס נמסטוב וההרעלה והכליאה של אלכסיי נבלני. כל אלו היו פעולות של הפרת ריבונות, הפרת חוק, הפרת אמנות, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות – אך המערב לא הגיב, כשם שלא הגיב על השימוש בנשק כימי בידי בשאר אסד, על רמיסת הדמוקרטיה בהונג-קונג בידי סין ועל מתקפותיה של אירן נגד שכנותיה. האם השתיקה הזאת לא נתנה לוולדימיר פוטין סיבה לחשוב שגם הוא יחמוק בלא פגע? ב-22 השנים האחרונות היה המערב עסוק בפייסנות כלפי פוטין; הפלישה לאוקראינה היא פרי הביאושים של הפייסנות הזאת, טוען סטיבנס. ממשל ביידן מתמודד כעת עם השאלה כיצד לשנות מדיניות זו. התשובה אינה ברורה. לזכותו של ג'ו ביידן יש לומר, כי העיצומים פגעו במשק הרוסי, משלוחי הנשק סייעו להאטת ההתקדמות הרוסית והברוטליות הרוסית איחדה את נאט"ו. אבל הממשל ממשיך לפעול תחת אשליות העלולות להיות הרות אסון. העיצומים עשויים להיות הרסניים לרוסיה בטווח הארוך, אבל אוקראינה צריכה עזרה כעת. נכון לעכשיו, הן גרמו ליציאתם לגלות של רבבות רוסים ממעמד הביניים – מה שמחליש את האופוזיציה לפוטין. האוליגרכים אולי יאבדו את היאכטות, אך לא יתקוממו. אספקת נשק מתוחכם לאוקראינה יכולה להפוך את הגלגל; הממשל מסרב לעשות זאת וכך סבלה של המדינה רק יוארך. יש הטוענים שפוטין כבר הפסיד במלחמה או שאינו יכול לנצח בה. אבל היא נמצאת רק בשבוע השלישי שלה; לגרמניה נדרש יותר זמן לכבוש את פולין. היכולת לדכא אוכלוסייה מרדנית תלויה בכמות הכאב שמוכן הכובש לגרום לה; לפוטין אין שום עכבות בנושא הזה, כפי שהוכיח בגרוז'ני כבר בשנתו הראשונה כנשיא. הסירוב לאכוף אזור אסור בטיסה באוקראינה עשוי להיות מוצדק, כי הוא מגדיל את הסיכונים שמדינות נאט"ו מוכנות לשאת. אבל הטענה שצעד זה יגרום לפרוץ מלחמת העולם השלישית מתעלם מההיסטוריה ומשדר חולשה, סבור סטיבנס. טייסים אמריקנים התעמתו עם טייסים סובייטים במלחמת קוריאה מבלי לפוצץ את העולם. ההימנעות הקולנית של המערב מעימות אינה בולמת את רוסיה אלא גורמת לה להסלים. קיימת סכנה רצינית שאשליות אלו יקרסו בפתאומיות, מזהיר סטיבנס. אין ראיות לכך שפוטין מוכן לצמצם את הפסדיו. להפך: אם יעשה זאת, לאחר ששילם את מחיר העיצומים ובלא ניצחון ברור, מעמדו עלול להתערער. לכן, יש לצפות שהוא יגביר את מאמציו. האם ירוויח או יפסיד אם ישתמש בנשק כימי או בנשק גרעיני טקטי? התשובה ברורה: הוא ינצח בגדול. הוא יבעית את המערב, יבצר את כוחו, המחיר יהיה רק קצת יותר כבד מאשר כעת. וממשיכיו בבייג'ינג, טהרן ופיונגיאנג ילמדו ממנו. כיצד תפרוץ מלחמת העולם הבאה? כמו הקודמת.