שווקים מתעוררים המקווים להצטרף לשווקים המפותחים ספגו מספר מהלומות בשנים האחרונות: מלחמת סחר, מגיפה, בעיות בשרשרת האספקה, אינפלציה ומלחמה. בשלוש השנים האחרונות, למעלה ממחצית מאוכלוסיית המשקים הללו חיה במדינות בהן הצמיחה (על בסיס כוח קנייה) הייתה נמוכה מאשר בארה"ב – לראשונה מאז שנות ה-1980. קרן המטבע צופה למדינות אלו צמיחה של 3.8% השנה ו-4.4% בשנה הבאה – שיעור נמוך מהצפוי לפני המלחמה באוקראינה. הסיכוי של עוד עשור אבוד הולך וגדל, צופה אקונומיסט. שווקים אלו כבר עברו תקופות קשות: אחרי שגשוג יחסי בשנות ה-1960 וה-1970, באו עשורי הנסיגה של ה-1980 וה-1990, אז שוב באה תקופה של צמיחה וכעת התמונה שבה ומתהפכת. הסיכון הגבוה ביותר נובע מלחצים פיננסיים. בתחילת שנות ה-1980 העלה הפדרל ריזרב בצורה חדה את שערי הריבית כדי להיאבק באינפלציה, והמשמעות הייתה הכבדת נטל ההלוואות על המדינות העניות ובעקבותיו גל של משברי חוב ובנקים. כמה מאותם תנאים קיימים גם כיום. החוב הפרטי והלאומי (כאחוז מהתמ"ג) עלה בעקביות במדינות העניות בעשור הקודם וזינק בשנות הקורונה. במדינות בעלות הכנסה ממוצעת הוא מצוי בשיא, ובמדינות העניות הוא מתקרב לרמות חדלות הפרעון של שנות ה-1990. עשירית מבין 70 המדינות העניות ביותר, כולל צ'אד וסומליה, כבר כורעות תחת נטל חוב בלתי אפשרי. מחצית מהקבוצה, כולל אתיופיה ולאוס, מצויות בסיכון גבוה של היקלעות לאותו מצב. לפני עשור היו במצב זה רק שליש מהן. הפלישה הרוסית לאוקראינה הזניקה את עלויות המזון והאנרגיה; הנפט והחיטה יקרים כיום ב-50% מאשר לפני שנה. המשמעות מבחינת המדינות העניות היא הגדלת הסובסידיות, ייבוש יתרות המט"ח ונטל על הצמיחה. עליית המחירים מגבירה את הלחץ על הבנקים המרכזיים במדינות העשירות להעלות את הריבית, אשר בארה"ב צפויה להיות החדה ביותר מזה 40 שנה – מה שיקשה עוד יותר על המדינות העניות למחזר את חובותיהן. ההון זורם לארה"ב כדי ליהנות מהעלאת הריבית, שער הדולר עלה ב-10% בשנה האחרונה וכך גובר הנטל של החזרת ההלוואות הקיימות שניטלו במטבע האמריקני. מספר המדינות שהאג"ח שלהן מצוי באזור הלחץ הוכפל ליותר מ-20%, כולל אוקראינה, מצרים וגאנה.