הרשות הפלשתינית מצויה במשבר פיננסי עמוק, הנובע מגורמים מבניים ועלול לגלוש למערכת הבנקאית בתחומיה - מזהירה (2.5.22) קרן המטבע הבינלאומית בדוח על המצב הכלכלי ביהודה ושומרון (בו שולטת הרש"פ) וברצועת עזה (בה שולט חמאס). המשבר מעמיק בשל בעיות מדיניות וביטחוניות חוזרות ונשנות, הקורונה ומדיניות הוצאות שגויה, אומרת הקרן. מאחר שלרשות יש רק מעט מקורות מימון, היא נאלצה להגדיל משמעותית את החוב שלה, שעמד ב-2021 על 49.3% מהתוצר לעומת 34.5% שנתיים קודם לכן. אם המדיניות לא משתנה, העתיד הכלכלי של הרש"פ קודר והתוצר לנפש יירד - וזאת כאשר האבטלה והעוני כבר גבוהים, במיוחד ברצועה. על-פי נתוני הקרן, התמ"ג ביהודה, שומרון ועזה עלה אשתקד ב-6% לאחר קריסה של 11.3% בשנת 2020; השנה הוא צפוי לעלות ב-4%, אך החל מן השנה הבאה הצמיחה תואט בהתמדה עד ל-2% בלבד החל ב-2025. בתחזית בו בולט הפער בין יו"ש לבין הרצועה: ביו"ש הצמיחה אשתקד הייתה 6.9%, לעומת 1.8% בעזה. השנה תהיה הצמיחה בעזה מהירה מאשר ביו"ש (5% מול 3.8%), אך החל מהשנה הבאה שוב ייפתח פער לטובת שטחי הרש"פ. שיעור האבטלה ביו"ש ובעזה יישאר גבוה מאוד: 26.4% השנה (לאחר 25.9% אשתקד) והירידה תהיה קלה עד ל-24% בשנת 2027. האינפלציה השנה תהיה 2.6%, כפול מאשר אשתקד; בשנים הבאות היא תנוע בין 2% ל-2.3%, צופה הקרן. התוצר לנפש יעמוד השנה 3,191 דולר השנה ויעלה בהתמדה ל-3,767 דולר בשנת 2027 - שיעור נמוך מאוד, המלמד על עומק המצוקה ביו"ש וברצועה. המצב הפיסקלי של הרשות רעוע אף הוא. אשתקד הסתכמו הכנסותיה ב-14.7 מיליארד שקל והיא סיימה את השנה בגרעון של 3.1 מיליארד שקל. השנה צפויים לה הכנסות של 16.1 מיליארד שקל וגרעון של 2.8 מיליארד שקל. ההכנסות וההוצאות ימשיכו לעלות בשנים הקרובות, והגרעון ילך ויגדל עד ל-4.4 מיליארד שקל בשנת 2027. בניתוח הסיכונים הניצבים בפני הרשות אומרת הקרן, כי קיים סיכון גבוה להמשך המשבר הפיסקלי, אשר יגרום למצוקת נזילות כוללת ויפגע בצמיחה. קיים סיכון בינוני-גבוה לכך שהוא יתרחב לבנקים, במקביל לסיכון גבוה לכך שהבנקים הישראלים יצמצמו את השירות שהם מעניקים לבנקים הפלשתינים - מה שיפגע בסחר ועלול להגדיל את השימוש במזומן במקום באמצעי תשלום מודרניים. עוד מזהירה הקרן מפני סיכון גבוה להחמרת המתחים החברתיים בשל העדרן של הזדמנויות ואי-סיכוי לשלום; מתחים אלו עלולים להוביל לעימות נוסף עם ישראל. קיימים גם סיכון בינוני לכך שישראל תהדק את המגבלות על מעבר סחורות ואנשים בינה לבין הרש"פ, וסיכון גבוה לכך שהמדינות התורמות ימשיכו שלא להעביר לרשות את מלוא הסכומים שהבטיחו - מה שיחמיר עוד יותר את המצב הקשה ממילא. שני סיכונים חיצוניים הנמצאים ברמה גבוהה: התפרצות נוספת של הקורונה ועלייה חדה במחירי הדלק והמזון בשל המלחמה באוקראינה. הקרן סבורה, כי יהיה צורך בשיתוף פעולה מצד ישראל, הרש"פ והמדינות התורמות כדי להתגבר על אתגרים אלו. על הרש"פ ליישם רפורמה בהוצאותיה, אשר תתמקד בתחומי שכר עובדיה, שירותי הבריאות, הפנסיה ונטילת ההלוואות. ישראל והרשות יצטרכו להדק את שיתוף הפעולה הפיסקלי כדי להעלות את הכנסות הרש"פ ולהנמיך את החסמים על מעבר סחורות ואנשים. לדעת הקרן, מאמץ מקיף ומשותף ישפר את יציבות המיקרו-כלכלה ויפלס את הדרך לצמיחה מהירה יותר, יצירת משרות וצמצום העוני.