נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מאותת לראשונה (יום ג', 23.5.22), כי ישתמש בכוח צבאי להגנת טייוואן אם סין תפלוש לאי. ביידן נטש את העמימות האסטרטגית המסורתית של קודמיו, והעביר לסין מסר חריף במיוחד לנוכח החששות שמא היא תלך בעקבותיה של רוסיה באוקראינה ותנסה לספח בכוח את טייוואן. טייוואן שוכנת על אי-מול סין, כאשר ביניהן מבדילים מיצרי טייוואן. בצורתה הנוכחית הוקמה המדינה בשנת 1949 בידי צ'אנג קיי-שק, המנהיג הלאומני שהובס בידי הקומוניסטים של מאו צה-דונג במאבק על השליטה בסין ונסוג עם תומכיו אל האי. סין מעולם לא הכירה בעצמאותה של טייוואן אלא רואה בה חלק בלתי נפרד מן המדינה היבשתית. בלחצה של בייג'ינג, הרוב המכריע של מדינות העולם אינן מכירות גם הן בממשלת טייפה ורק 15 מקיימות איתה קשרים דיפלומטיים. ארה"ב הסירה את הכרתה המלאה בטייוואן כחלק מתהליך ההפרשה עם סין בשנות ה-1970, אך הבהירה שוב ושוב שהיא מחויבת לבטחונה ולקיומה העצמאי. טייוואן היא דמוקרטיה לכל דבר, והתמיכה האמריקנית בה נובעת הן ממניעים אידיאולוגיים והן כמוצב אסטרטגי חשוב מול סין. בארה"ב קיימת הסכמה נרחבת ודו-מפלגתית בראייתה של סין כיריבה האסטרטגית המרכזית של ארה"ב במאה ה-21, ומכן שיש תמיכה רחבה בהגנה עליה. ביידן מקיים השבוע ביקור בדרום-מזרח אסיה והבוקר ערך מסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה. עיתונאי שאל אותו: "לא התערבת מעימות הצבאי באוקראינה, מסיבות ברורות. האם תהיה מוכן להתערב צבאית להגנת טייוואן אם הדברים יגיעו לידי כך?". ביידן ענה חד-משמעית ובקצרה: "כן". העיתונאי שב ושאל: "תתערב?". ביידן שב וענה: "זו המחויבות שלנו". הכרזתו של ביידן, שהגיעה ללא הקדמה וללא פרטים, הפתיעה כמה מאנשי ממשלו ששהו במקום - מדווח ניו-יורק טיימס. לאורך השנים הזהירה ארה"ב את סין מפני שימוש בכוח נגד טייוואן, תוך שימוש במונחים כלליים ובלא לומר עד כמה רחוק תלך כדי להגן על האי. באוקטובר שעבר כבר אמר ביידן, כי לארה"ב יש מחויבות להגנת טייוואן. באותו מקרה מיהר-הבית הלבן, בתחושה של בהלה, להבהיר שהדברים אינם מהווים סטייה מן המדיניות המקובלת.