תאר לעצמך שאתה צריך לשער מה ולדימיר פוטין יחליט מה לעשות כעת. זה לא קל, מציין ויליאם הייג, לשעבר שר החוץ הבריטי, במאמר בטיימס הלונדוני. אתה ודאי אינך פושע מלחמה האחראי לרבבות מתים. לא נעים להיכנס לראשו של אדם פרנואיד, אובססיבי ומבודד, אשר עשה את הטעות הקשה ביותר בתולדות המאה ה-21. אבל אתה חייב, כי צריכים להיות מוכנים לצעד הבא שלו. הייג מנסה להיכנס לראשו של פוטין. הוא מבין כעת שקיבל מידע שגוי לפני הפלישה, במיוחד לגבי מידת העמידה האוקראינית; בשל כך עצר כמה מאנשי המודיעין שלו. התדרוכים מן הגנרלים מלמדים, כי בודדים מהם ישרדו את הטיהור שאחרי המלחמה; מישהו יצטרך לשאת באחריות וזה בוודאי לא יהיה פוטין עצמו. פוטין כבר הגביל את מטרת "המבצע הצבאי המיוחד" לכיבוש דונבס. הוא מנהל כעת בעצמו את רוב המהלכים הצבאיים, וברור לו שצבאו לא יעמוד בשלושה חודשים נוספים כמו הקודמים. יש לפוטין שתי אפשרויות. האחת היא לנהל מלחמה נרחבת יותר וארוכה יותר. אבל זה ידרוש לגייס מספר גדול של רוסים צעירים, והזמן לעשות זאת היה לפני מספר שבועות. יהיה צורך גם בעוד ציוד רב, ההולך ואוזל במחסנים. אפשרות שנייה היא שימוש בנשק גרעיני טקטי כדי לשבור את הקיפאון. אבל במקרה כזה, אפילו הסינים ינטשו אותו והגנרלים עלולים להגיע אליו באישון לילה ולהדיחו. למזלו של פוטין יש אפשרות נוספת העולה בקנה אחד עם התנהלותו. בנקודת זמן כלשהי בשבועות הקרובים, כאשר הכוחות בשטח יהיו מותשים, הוא יכריז על נצחונו. פוטין יציע הפסקת אש, ובמקביל "יבקשו" השטחים שבידיו להסתפח בצורה מלאה לרוסיה ופוטין יאמר שימתין עד לתשובה להצעתו להפסקת אש. הוא גם יודיע על נכונותו לנהל מו"מ לשלום, אם כי כמובן יבטיח שהשיחות לא יובילו לשום מקום. תוכניתו תהיה לפלג את המערב ולהעמיד בפני האוקראינים התלבטות איומה, טוען הייג. השיחות הללו יתקיימו בעוד כוחותיו של פוטין מוצבים באוקראינה וכלכלתה הרוסה, הוא בונה כוחות טובים יותר, ולבסוף מודיע שהשיחות קרסו ופולש שוב. בצורה כזו יכול פוטין להפוך את היוצרות. הוא צריך לעשות רק שני דברים. האחד: להתקרב לקו חזית שיאפשר להציג ניצחון. בשל כך הוא מטיל הכל על סוורודונצק, כדי להשתלט על כל מחוז לוהנסק, תוך התחפרות להגנה באזור חרסון כדי למנוע מתקפת נגד אוקראינית בדרום. השני: להוביל את המערב למחלוקות פנימיות וללחוץ על ולדימיר זלנסקי לוותר לרוסיה. למזלו של פוטין, פרשנים במערב יאמרו: מהרו, תמיד ידענו שהוא מחפש סולם לרדת מהעץ, כל המלחמות מסתיימות בהסכמים, הסכם עם פוטין יקל על ההתמודדות עם העלייה ביוקר המחיה.

מקרון יקשיב לו במשך שעות

פוטין ינהל שיחות טלפון ארוכות לבירות המערב, ויישמע הגיוני לגמרי. אין טעם לפנות ללונדון או ורשה, אבל עמנואל מקרון יקשיב לו במשך שעות. ראש ממשלת איטליה, מריו דרגי, יסכים שהפסקת אש היא חיונית. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ימשיך לחסום את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו עם קצת עידוד שקט מצד פוטין. הקנצלר אולף שולץ לא יידע מה לעשות. עם קצת מזל, פוטין יוכל ליצור מצב בו המערב מפולג, האוקראינים ירגישו נבגדים, האיחוד האירופי לא יקבל אותה לשורותיו והקונגרס האמריקני יפסיק לתקצב אותם. ואז יוכל פוטין לנצח, לפחות בכמה מובנים. פוטין גם צריך לשים לב לאפשרות שהתוכנית הזאת עלולה להשתבש לחלוטין, מציין הייג. אם האוקראינים יצליחו להביס את הרוסים בדרום או להחזיק מעמד במזרח, לא יהיה לרוסיה אפילו ניצחון אמיתי קטן. מכאן חשיבותם של הקרבות המתנהלים בימים אלו ושל המשך הזרמת הסיוע לאוקראינה. גורם נוסף הוא שהמערב יצפה מראש את התוכנית הזאת. אם מנהיגי המערב יבהירו שברור להם שלא מדובר בשלום אמיתי; שפוטין אינו מתכוון שאוקראינה תהיה בטוחה – אזי הם יימנעו מלומר למדינה הנלחמת על חרותה וקיומה לבצע ויתורים, הם ימשיכו את העיצומים, הם יתמכו בהתקוממות בשטחים הכבושים, אם יאפשרו לזלנסקי לבחון כל הצעה להפסקת אש והם לא יפלו בפח שיציב פוטין לרגליהם. אם המערב יחזיק מעמד, פוטין יהיה בצרות צרורות.