מדינות האיחוד האירופי הגיעו הלילה (30/31.5.22) להסכמה בדבר אמברגו על ייבוא נפט מרוסיה - הצעד החריף ביותר שננקט נגדה מאז הפלישה לאוקראינה לפני שלושה חודשים. עם זאת, האמברגו לא יהיה מוחלט והוא יגבה מחיר גם מתושביהן של 27 מדינות האיחוד בדמות המשך התייקרות האנרגיה לתעשיה ולמשקי הבית, ואולי אף מחסור בה בחודשי החורף. נציבות האיחוד הציגה בחודש שעבר תוכנית להפסקה מוחלטת של ייבוא הנפט הגולמי בתוך חצי שנה ושל המוצרים המזוקקים עד סוף 2022. אולם, התוכנית נתקלה בהתנגדות ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן - שליט סמכותני המקורב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אשר טען שתלותה של ארצו בנפט הרוסי אינה מאפשרת לה להצטרף לאמברגו. הוא דרש להעניק להונגריה יותר זמן וגם תמיכה כספית כדי להתכונן לאמברגו. מאחר שהחלטות האיחוד מחייבות הסכמה פה אחד, די היה בהתנגדותה של הונגריה כדי לטרפד את המהלך כולו והיה צורך בהשגת פשרה עימה. פשרה זו הושגה בפסגה וירטואלית של מנהיגי האיחוד, ולפיה מדינות ללא מוצא לים, המייבאות את הנפט אך ורק בצינורות (להבדיל ממיכליות) - בעיקר הונגריה וסלובקיה - יוכלו לקבל פטור מן האמברגו. נשיא מועצת אירופה, צ'רלס מישל, אמר כי המשמעות היא הפסקת למעלה משני שלישים מן הייבוא ו"ניתוק מקור הכנסה ענק למכונת המלחמה הרוסית". הפרטים הטכניים יעובדו בימים הקרובים ולאחר מכן תידרש הסכמתן הרשמית של 27 המדינות. נכון להיום, האיחוד האירופי מייבא מרוסיה 35% מתצרוכת הנפט שלו. בשלב זה לא הטיל האיחוד אמברגו גם על הגז הטבעי מרוסיה, במיוחד משום שגרמניה תלויה בו בצורה משמעותית - אם כי גם ברלין הבהירה שבכוונתה להפסיק את הייבוא שלו בתוך שנים בודדות, לאחר שצמצמה אותו משמעותית מיד לאחר הפלישה. למרות שהאמברגו על הנפט אינו מוחלט כפי שדרשו שכנותיה של רוסיה החשות מאוימות לאחר הפלישה - פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה - מדובר כאמור בצעד המשמעותי ביותר נגד מוסקבה. בחודש מרס, כאשר ארה"ב הטילה אמברגו שכזה, טען האיחוד שתלותו בנפט ובגז הרוסיים גדולה מכדי שיוכל להצטרף אליו. אמברגו הנפט הוא החלק המרכזי בחבילת העיצומים השישית שמטיל האיחוד. זו כוללת גם את ניתוקו של סְבֶּרְבנק, הבנק הגדול ביותר ברוסיה, ממערכת התשלומים הבינלאומית "סוויפט" (אשר מרכזה בבלגיה), ואיסור על פעילותן באירופה של שלוש תחנות הטלוויזיה שבבעלות ממשלת רוסיה. נשיאת האיחוד, אורסולה פון-דר-ליין, מסרה, כי האיחוד יטיל עיצומים אישיים על קצינים בכירים ועל אחרים החשודים במעורבות בפשעי מלחמה באוקראינה; הרשימה המלאה תפורסם בקרוב. מערכת צינורות הנפט Druzhba עוברת מרוסיה דרך בלארוס (בת-ברית בולטת של רוסיה) לפולין וגרמניה, ודרך אוקראינה לסלובקיה, צ'כיה והונגריה. תיאורטית יכולה קייב לנתק את האספקה העוברת בתחומה, אך מובן שהיא לא תעשה זאת בעודה נתמכת כלכלית וצבאית בידי האיחוד האירופי. בצינורות עוברת שליש מכמות הנפט שמייבא האיחוד, אך אם גרמניה ופולין יעמדו בהתחייבויותיהן להטיל אמברגו מלא עליו, הייצוא הרוסי יפחת באופן משמעותי. לדברי פון-דר-ליין, בפועל משמעותה של ההסכמה היא הפחתת הייבוא בכ-90% עד סוף השנה. רוסיה עשויה להגיב בהפסקה מיידית של האספקה - צעד אשר יפגע משמעותית בטווח הקצר במדינות האיחוד, אך יהיה הרסני מבחינתה של רוסיה עצמה.

שווקים חילופיים - עניין מורכב מאוד

בשל הזינוק במחירי הנפט מאז פלישתה לאוקראינה, הכנסותיה של רוסיה ממנו לא נפגעו למרות שאיבדה כמחצית מכלל השווקים. העובדה שהאמברגו ייכנס לתוקפו רק בחודשים הבאים גם תאפשר לה לנסות ולמצוא שווקים חילופיים, בעיקר באסיה (ובמיוחד סין והודו). אולם, הלחץ כבר מחייב את רוסיה למכור נפט במחירים נמוכים משמעותית ממחיר השוק, ואובדן שוק הענק באיחוד האירופי יגביר את דרישתן של מדינות אחרות לקבלת הנחות משמעותיות. גם מבחינה טכנית, הגדלה משמעותית של הייצוא לשווקים חילופיים היא עניין מורכב מאוד התלוי בפריסת הצינורות, היכולת להשיג מיכליות, נתיבי השיט, האפשרות לרכוש ביטוח למיכליות (כאשר גם חברות הביטוח שותפות לעיצומים על רוסיה) ובקיבולת של מדינות היעד. מכשול נוסף הוא הניתוק של הבנקים הרוסיים הגדולים ממערכת ה"סוויפט", מה שמקשה עליה לקבל את התמורה ביד מוצריה. יתרה מזאת: גם אם רוסיה מצליחה לשמור על הכנסות של מיליארדי דולרים ביום מייצוא מוצרי האנרגיה, היא מתקשה מאוד להפוך את הדולרים לרובלים ולהשתמש בהן לצרכים צבאיים, בשל האמברגו ההדוק עליה. נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, ביקש בשידור חי ממנהיגי האיחוד להטיל אמברגו על הנפט הרוסי. המנהיגים דנו גם בסיוע כספי לאוקראינה, ומישל אמר שהגוש מתכנן להגביר את הנזילות של קייב ולסייע בשיקומה של המדינה. האיחוד בוחן תוכנית בהיקף של 10 מיליארד דולר לסיוע בטווח הקצר ודרכים למימון השיקום.