בשנות ה-1970 השתמשו מדינות ערב בנשק הנפט כדי להעניש ממשלות מערביות שתמכו בישראל. השבוע הסכימו ראשי 27 מדינות האיחוד האירופי להפנות את נשק הנפט כלפי עצמם, כחלק מהענישה לרוסיה על הפלישה לאוקראינה: אמברגו על רכישת נפט ומוצריו שיוחל בהדרגה עד סוף השנה, לצד החרגה זמנית של ייבוא בצינורות (ראו קישור משמאל). בעקבות זאת זינק מחיר הנפט ל-120 דולר לחבית, רמתו הגבוהה ביותר מאז חודש מרס. בעיקרון, זוהי החלטה חשובה מאוד – מנתח אקונומיסט. בנוסף להפגנת האחדות ונכונותו של האיחוד לשאת במחיר כלכלי כדי להעניש את רוסיה, זהו ניתוק של אחד מקשרי הסחר האחרונים עם הקרמלין ואחד ממקורות המט"ח החשובים ביותר של רוסיה. האיחוד האירופי הוא הלקוח הגדול ביותר של הנפט הגולמי הרוסי, עם מחצית מהייצוא שלה. אולם, יש יסוד לספק האם הצעד ימנע ממוסקבה את רוב הכנסותיה במט"ח. כאמור, האמברגו הוא רק על נפט המועבר במיכליות – פשרה שהייתה הכרחית כדי למנוע וטו מצד הונגריה, המקורבת לרוסיה ומייבאת ממנה 65% מהנפט הגולמי שלה. צפויה לו גם השפעה מוגבלת על שוק הנפט. מיכליות רבות כבר הטילו על עצמן אמברגו בסחר עם רוסיה, עובדי נמלים סירבו לפרוק נפט רוסי, חברות הנפט הגדולות מעדיפות שלא לרכוש אותו מחשש לפגיעה בתדמיתן וחברות הביטוח מסרבות לבטח משלוחים מרוסיה. שאלה גדולה היא האם הנפט המוחרם ימצא שווקים חילופיים. נכון לעכשיו, ייצוא הנפט הרוסי גדל מאז הטלת העיצומים – בעיקר להודו, שלא הצטרפה לעיצומים. פולין וגרמניה הודיעו שיפסיקו לרכוש נפט בצינורות, אבל קשה לראות את ויקטור אורבן מסיר את התנגדותו לאמברגו מוחלט: הודות להנחה ניכרת שמעניקה לה רוסיה, דיווחה קבוצת הנפט ההונגרית מוֹל על זינוק ברווחיה. חלקי ככל שיהיה האמברגו, תהיה לו השפעה על המחיר. הדרישה לדלק גבוהה ככל שהקורונה נסוגה והלקוחות חוזרים לנסוע ולטוס, וממשלות נוקטות צעדים כדי להגן על המצביעים מפני השלכותיהן של עלויות האנרגיה הגואות. גם הקלת מגבלות הקורונה בסין בימים האחרונים מוסיפה לצמא לנפט. במקביל עלו מחיריהן של המתכות התעשייתיות ובהן עפרות ברזל ונחושת. אופ"ק ובעלות בריתו, כולל רוסיה, לא מתכוונים בשלב זה להעלות את התפוקה. הארגון אינו צפוי להודיע מחר (2.6.22) על שינוי בתוכניתו להעלות בהדרגה את התפוקה לרמות של ערב הקורונה (אם כי יש דיווחים על כוונתו להוציא את רוסיה מיעדי התפוקה ולהכניס במקומה את סעודיה ומדינות אחרות). לשילוב של הידוק באספקה ועלייה בביקוש יהיו השלכות על הצרכנים בתחנות הדלק. את המצב מחמיר עוד יותר מחסור ביכולות זיקוק בארה"ב, אשר העלה את מחירי הדיזל והבנזין עוד יותר מאשר מחירי הנפט הגולמי; והעלייה בשער הדולר מוסיפה לעלויות של אירופה והשווקים המתעוררים. אקונומיסט מסיים: חרם הנפט הערבי גרם נזק קצר-טווח למערב, אבל גם הניע מהלכים ליעילות אנרגטית שבסופו של דבר הפחיתה את התלות בנפט. כיום ממשלות אירופה יכולות למצוא את עצמן מקוות שהנזק לצרכנים בטווח הקצר שווה את הרווח של ביטחון אנרגטי בטווח הארוך.