רבים מן המועמדים המנצחים אומרים בגלוי שהם מתכוונים להשתמש במשרותיהם הציבוריות כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. המועמד למושל פנסילבניה, דאג מאסטריאנו, תומך בכך שבית המחוקקים שבשליטה רפובליקנית הוא שיקבע אלו אלקטורים ייצגו את המדינה בבחירתו הרשמית של הנשיא. הוא גם העלה את הרעיון להוציא משימוש את מכונות ההצבעה ולחייב את כל המצביעים להירשם מראש. השבוע צורפה לצוותו ג'נה אליס, עורכת דין שפעלה מטעם טראמפ להפיכת התוצאות.
המועמד לתובע הכללי של מישיגן, מתיו דה-פרנו, היה מעורב בתביעה בה נטען להונאה במחוז אנטרים במדינה. הוא הבטיח להוביל חקירה פלילית נגד המעורבים לשיטתו בהונאת הבחירות ב-2020, למרות שהרפובליקנים בסנאט של המדינה קבעו שהאשמותיו כוזבות לחלוטין. [בתי המשפט בכל ארה"ב דחו את כל 61 תביעותיו של קמפיין טראמפ].
מבחינת מועמדים רבים, אימוץ טענות השקר של טראמפ הן דרך לנסות ולזכות בתמיכתו, או לפחות להימנע מזעמו, טוען הפוסט. חבר הקונגרס מו ברוקס (אלבמה) ספג ביקורת קשה מטראמפ בחודש מרס, לאחר שקרא לבוחרים להותיר מאחוריהם את בחירות 2020. ברוקס קלט את המסר ובשבוע שעבר קרא למועמדת קייטי בריט, גם היא מכחישת בחירות, להתעמת איתו על שתי שאלות: האם בחירות 2020 נגנבו והאם טראמפ ניצח בהן; "אני משיב בחיוב על שתיהן", הכריז. ההימור נכשל: בריט שהיא שזכתה בתמיכתו של טראמפ.
מועמדים רבים חשו מחויבים לאמץ לפחות חלק מהנרטיב השקרי של טראמפ: הם לא מפקפקים בתוצאות הבחירות, אך כאמור עשרות מהם הפכו את "טוהר הבחירות" לנושא מרכזי בקמפיינים שלהם. מכנה משותף שלהם הוא הדרישה "לשפר" או "לשקם" את אמון הציבור בבחירות. הטענה היא, שהמשמעות המעשית של החוקים שהללו רוצים לאמץ או לחזק תהיה הצבת מכשולים בפני ההצבעה, ושאין בהם צורך משום שאין כל הוכחה להונאות.
המועמד לתפקיד מושל נברסקה, ג'ים פילן, תומך בחוק שיחייב הצגת תעודה מזהה בקלפיות [דרישה שאינה קיימת כיום]. הסנאטור מייק קראפו ממדינת איידהו לא נמנה על 147 הרפובליקנים בשני הבתים שהתנגדו לאשרור בחירתו של ביידן [בהצבעות שנערכו אחרי ההסתערות], אך יומיים מאוחר יותר הצטרף ליוזמה שמטרתה לשכנע את המדינות "ליישם ולאכוף צעדים שישמרו על הטוהר של כל הבחירות בעתיד וישקמו את אמונם של האמריקנים בשיטת האלקטורים".
