החדשות הרעות בחזית האינפלציה ממשיכות להגיע. היא עומדת על למעלה מ-9% ברוב מדינות העולם העשיר – השיעור הגבוה ביותר מאז שנות ה-1980 – ומעולם לא היו כל כך הרבה "הפתעות אינפלציה" גבוהות מתחזיות הכלכלנים. בנקים מרכזיים מעלים את הריבית והמניות מתרסקות. אמון הצרכנים במקומות רבים נמוך אף מזה שהיה בתחילת הקורונה. כל הנתונים מלמדים על האטה ניכרת בפעילות הכלכלית. אקונומיסט מציין, כי לאור זאת – השאלה מה יקרה בהמשך למחירים לצרכן היא אחת החשובות ביותר בכלכלה העולמית. רבים צופים שהאינפלציה תרד בקרוב, משום שאשתקד מחירי הסחורות זינקו – וביחס לאותם מחירים הם יורדים כעת. הפדרל ריזרב צופה שהאינפלציה תרד מ-8.6% כיום ל-5.2% בסוף השנה ול-2.6% בסוף השנה הבאה. אבל אפשר לסלוח למי שאינו לוקח ברצינות רבה מדי את התחזיות הללו. ככלות הכל, רוב הכלכלנים לא חזו את ההתפרצות האינפלציונית הנוכחית וצפו שהיא תדעך במהירות. האמת היא שהנתיב העתידי של האינפלציה אפוף בענן של חוסר ודאות. כמה אינדיקטורים מצביעים על המשך לחצי המחירים בטווח של שנה. כך למשל, חברת הייעוץ Alternative Macro Signals בוחנת מיליוני פרסומים ובודקת כמה פעמים מדובר על מחירים העומדים לעלות. המדד שלה מצוי הרחק מעל 50 נקודות ומלמד שהלחצים ממשיכים להצטבר. יש עוד שלושה אינדיקטורים לכך שהעולם העשיר אינו עומד לחזור בקרוב ליציבות המחירים של ערב הקורונה: השכר ממשיך לעלות, וכך גם הציפיות האינפלציוניות הן של משקי הבית והן של המגזר העסקי. יחדיו הם עלולים להביא לנקודה בה "פסיכולוגיה אינפלציונית" תתפשט ותגשים את עצמה – הזהיר השבוע הבנק להסדרים בינלאומיים (הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים). יש יותר ויותר ראיות לכך שעובדים דורשים העלאות שכר – מה שיגרום לגל נוסף של עליות מחירים, כאשר המעסיקים יגלגלו את ההעלאות על הלקוחות. מחצית מהסכמי השכר החדשים בספרד לשנת 2023 כוללים הצמדה למדד. האיגוד המקצועי הגרמני Metall דורש העלאה של 7%-8% ל-4 מיליון עובדי המתכות וההנדסה, וכנראה יקבל מחצית ממנה. עובדי הרכבת בבריטניה שבתו בדרישה להעלאה של 7%. במקביל עולה בסיס השכר: הולנד מעלה את שכר המינימום, גרמניה עומדת להעלותו ב-20%, באוסטרליה הוא עלה ב-5.2% - כלפיים מן העלייה אשתקד. העלאת שכר מהירה יותר משקפת בחלקה את הציפיות האינפלציוניות העתידיות – הסיבה השנייה לחשוש מכך שהאינפלציה תימשך לאורך זמן, מוסיף אקונומיסט. הקנדי הממוצע מצפה לאינפלציה של 7%. ביפן, בה המחירים כמעט ואינם עולים, צופים כיום 20% מהתושבים אינפלציה "משמעותית" - לעומת 8% בלבד שחשבו כך אשתקד. המרכיב השלישי הוא הציפיות במגזר העסקי, המצויות בשיא בשליש ממדינות האיחוד האירופי. כך למשל, יצרני הבגדים בבריטניה צופים התייקרות של 7%-10% בסתיו ובחורף לעומת התקופות המקבילות. התקווה העיקרית לאינפלציה נמוכה יותר נעוצה במחירי הטובין. העליות המהירות במחירי המכוניות, המקררים ומוצרים דומים נבעו בחלקן מבעיות בשרשרת האספקה והן שהזינו את האינפלציה ההתחלתית בשנה שעברה. כעת יש סימנים להיפוך מגמה. מחיר השינוע משנחגאי ללוס אנג'לס ירד ברבע מאז תחילת מרס. קמעונאים רבים השקיעו סכומים ניכרים ברכישת מלאי, וכעת מורידים את המחירים כדי להיפטר ממנו. ייצור המכוניות בארה"ב עולה, דבר העשוי למחוק חלק מן ההתייקרויות השערורייתיות של השנה שעברה. בתיאוריה, ירידה במחירי הטובין יכולה להנמיך את גובה הלהבות האינפלציוניות בעולם העשיר, להקל את משבר יוקר המחיה, לתת לבנקים המרכזיים מרחב נשימה ולהרגיע את השווקים הפיננסיים. אבל, מזהיר אקונומיסט, כאשר יש מספיק אינדיקטורים לכך שהמחירים העתידיים מצביעים בכיוון ההפוך, הסיכויים שזה מה שיקרה הם נמוכים למדי. אל תתפלאו אם האינפלציה תמשיך לעשות שרירים בעתיד הנראה לעין.