"השקט החברתי נמצא בסכנה", הכריז השבוע סגן הקנצלר הגרמני, רוברט האבק. האשם: מחירי הגז הטבעי. רוסיה מקצצת את האספקה לאירופה כנקמה על תמיכתה באוקראינה. בגרמניה, המייבאת מרוסיה שליש מן הגז הטבעי שלה, צפויים חשבונות האנרגיה לעלות בצורה חדה, לגרום להפסדים כבדים לחברות ואולי אף לקריסה פיננסית. הבונדסטג אישר לאחרונה חוק המאפשר לממשלה לחלץ חברות שנפגעו ממכת האנרגיה. האיום האבסולוטי – חרם רוסי מוחלט – נראה ממשי.
גזפרום מצמצמת מזה חודשים את המשלוחים לאירופה, מציין אקונומיסט: בחודש יוני היא העבירה 4.7 מיליארד מ"ק, שליש מהכמות בתחילת 2021. כעת רוסיה מגבירה את הלחץ: ב-16 ביוני היא צמצמה ב-40% את האספקה דרך צינור נורדסטרים, והלקוחות האירופיים נאלצים לרכוש גז יקר יותר בשוק החופשי. ב-11 ביולי היא הפסיקה לחלוטין את ההזרמה לעשרה ימים של תחזוקה. ולדימיר פוטין כנראה ימשיך כעת את האספקה, אך עשוי להשתמש בגז כנשק ככל שמזג האוויר יתקרר ויכולת הלחץ שלו תהיה בשיאה.
הנציבות האירופית מבקשת לארגן תגובה של האיחוד האירופי לסיוט שכזה, ובמיוחד – להכווין את הגז למקומות בהם הוא נחוץ ביותר. תוכניתה של הנציבות אמורה להתפרסם בשבוע הבא (20.7.22) ושרי האנרגיה של האיחוד צפויים להיפגש בהמשך החודש. לתגובה האירופית יש ארבעה יסודות: להגדיל את המלאי, לגוון את המקורות, לעודד צמצום בצריכה וקיצוב.
הראשון הוא החשוב ביותר. אשתקד סירבו חברות רבות לרכוש גז כאשר המחירים האמירו והמלאים נמוכים במיוחד, אך אירופה ניצלה בזכות מזג האוויר הנוח. האיחוד קבע בחודש שעבר, כי ב-1 בנובמבר צריך המלאי להגיע ל-80% מן הכמות המירבית ובשנים הבאות הוא יעמוד על 90%. חברות שאינן יכולות לאחסן כמויות כאלו, יחויבו להחזיק 15% מן המלאי במדינות אחרות. כיום המלאי הוא 60%, לעומת 50% אשתקד. אבל הרמה איננה זהה: המדינות העומדות על 50% או פחות (בולגריה, רומניה והונגריה הן המובילות) ייפגעו קשות אם האספקה תקוצץ, וכולן יסבלו אם החורף יהיה קר מן הרגיל.
בנוגע למקורות אנרגיה חילופיים, נרשמה עלייה חדה בייבוא גז טבעי נוזל. המחירים הגבוהים באירופה מושכים את המיכליות אליה על חשבון אסיה. ברבעון הראשון של השנה נכנסו לאיחוד 41 מיליארד מ"ק – עלייה של 70% לעומת אשתקד. כמעט 30% מייצוא הגז הנוזלי הופנו לאירופה, לעומת 20% אשתקד. לא ברור האם עלייה זו תהיה בת קיימא. אירופה משכה כל כך הרבה מהגז הנוזלי שניתן להעביר מאסיה, כך שכעת אין מספיק גז נוזלי לכסות את הצריכה אם רוסיה תעצור לחלוטין את האספקה, ובמיוחד אם המשק הסיני יתאושש מהסגרים האחרונים. למרבה האירוניה, בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הפלישה הגיעו מרוסיה עצמה 15% מהגז הנוזלי שנועד להחליף את הגז הטבעי הרוסי, וההערכה היא שרוסיה הרוויחה 400 מיליון דולר ליום ממכירות אלה.
תוכניתו של האיחוד לטווח הביניים היא להגביר את השימוש באנרגיית הרוח והשמש, אבל זה לא ממש יעזור אם אספקת הגז תיעצר בתוך מספר שבועות – מציין אקונומיסט. למורת רוחם של הירוקים, הפחם המזהם הוא הזמין מתחת ליד. בברכת האיחוד, כמה מדינות ובראשן הולנד וגרמניה העניקו הקלות למכרות הפחם כדי להגביר את התפוקה.
