מזון בריא או שמירת כושר לבדם אינם מספיקים כדי למנוע מחלות כרוניות – מלמד מחקר שעיקריו התפרסמו בניו-יורק טיימס. בניגוד לדעה המקובלת, לא ניתן להחזיר לאחור את התוצאות של תזונה לקויה, ותזונה בריאה בפני עצמה אינה מחסום בפני תחלואה. עובדה ידועה היא, שכושר גופני ואכילה נכונה הם רכיבים חיוניים בבריאות הכוללת. אולם, מחקר מקיף שפורסם בשבוע שעבר ב-British Journal of Sports Medicine מעלה, כי חדר הכושר אינו "כפרה" על צריכת מזון עתיר שומן, ותזונה נכונה בהווה אינה מוחקת תזונה לקויה בעבר. "כותרות סנסציוניות ופרסומות מטעות בנוגע למשטר אימונים, שנועדו לשכנע את הצרכנים ש'תתאמן ותוכל לאכול מה שתרצה', תרמו להפצת המיתוס לפיו 'אימון גובר על תזונה לקויה'", אומרים עורכי המחקר. צוות בינלאומי של חוקרים בחן את הנתונים של 350,000 איש ב-Biobank, מאגר מידע בריטי ענק, בגיל חציוני 57 ובלא עבר של מחלות לב, סרטן או כאב כרוני. הם חילקו את התזונה המדווחת לקבוצות; כך למשל, תזונה ברמה גבוהה כוללת 4.5 כוסות של ירקות ופירות ביום, פחות משתי מנות של בשר מעובד בשבוע ולא יותר מחמש מנות בשר אדום בשבוע. במקביל נמדדו רמות הפעילות הגופנית, כגון הליכה, נשיאת מטענים קלים, רכיבה על אופניים ופעולות נוספות שנמשכו עשר דקות ומעלה. בצורה בלתי מפתיעה, מי שמצויים הן ברמה גבוהה של תזונה והן ברמה גבוהה של פעילות, מצויים ברמה נמוכה יותר של סיכון לתמותה. אפילו 75-10 דקות פעילות בשבוע יצרו הבדל. "בלי קשר לתזונה, פעילות גופנית חשובה. ובלי קשר לפעילות הגופנית, התזונה חשובה", אומרת ד"ר מלודי מינג שהובילה את המחקר. פרופ' סלבדור פורטוגל, שלא נטל חלק במחקר, מוסיף: "כל כמות של פעילות מעניקה הגנה, אבל אתה לא יכול להסתמך רק עליה". ממצאי המחקר מאמתים את מה שרופאים רבים רואים בחיי המעשה – אמרה לטיימס ד"ר תמרה סינג שגם היא לא השתתפה בו. כך למשל, בריאות הלב תלויה בגורמים רבים ושימת הדגש על אחד מהם לא מבטיחה שיפור בריאותי כללי. יש לה מטופלים המגדירים את עצמם כספורטאים חובבים ואפילו מקצועיים, ונדהמים כאשר הם עוברים אירועי לב ומתברר שלא הביאו בחשבון את תזונתם. מן הצד השני מראה המחקר, כי אפילו מצבם של בעלי התזונה הגרועה ביותר, הוחמר עוד יותר בלא פעילות גופנית סדירה כלשהי. כל זה אינו אומר שלא מגיע פינוק אחרי פעילות גופנית, אומרת סינג; היא עצמה משתתפת בריצות מרתון ואוכלת נאצ'וס אחרי ריצות ארוכות. "אם באופן עקרוני אתה שם לב למה שאתה מכניס לגוף שלך ושם לב להזיז את הגוף שלך, אתה עושה די הצורך". לדברי דינג, המחקר מדגיש את הצורך להתייחס לתזונה ולפעילות כרכיבים של בריאות מאוזנת, במקום לחשב "כמה קילומטרים מורידים כמה קלוריות". לא מדובר רק על שריפת קלוריות; צריך לחשוב בצורה שונה וכוללת, מדגישה דינג.