בשבועות האחרונים מתעצמים בארה"ב סימניו של המשבר הכלכלי העולמי, הגורר חששות למיתון, פיטורים, צניחה בשוקי המניות ואפילו רעב. ביסודו של המשבר, טוען ניו-יורק טיימס, נעוץ גורם שכמעט נעלם מתשומת הלב: הקורונה. המגיפה מציבה בפני מקבלי ההחלטות אי-ודאות ניכרת, והכלים שברשותם מתאימים להאטות שגרתיות – לא לשילוב הנדיר של האטה בצמיחה ועלייה במחירים. בארה"ב הגיעה האינפלציה ביוני לשיעור שנתי של 9.1% - הגבוה ביותר מזה 41 שנה. סין דיווחה על צמיחה של 0.4% בלבד ברבעון השני, נתון שיש לו השפעה על עשרות מדינות הסוחרות עימה בהיקף ניכר ואשר מלמד שהעולם איבד מנוע צמיחה חיוני. על סדר היום עולה מילה מפחידה שלא הייתה בשימוש מאז שנות ה-1970: סטגפלציה (האטה ואינפלציה יחדיו). רבים מן האתגרים הניצבים כעת בפני הכלכלה העולמית נוצרו בשל הקורונה, והוחמרו עוד יותר בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה שפגעה קשות באספקת האנרגיה, הדשנים והמזון. הקורונה חייבה הטלת סגרים, האזרחים שרותקו לבתיהם הזמינו כמויות שיא של טובין – החל ממכשירי כושר וכלה בציוד למטבח – וחוסר היכולת לייצר ולשנע אותם פגע קשות בשרשרת האספקה והוביל לעליית מחירים. במקביל הזרימו הממשלות טריליוני דולרים למשקים, וכלכלנים רבים טוענים בדיעבד שהן הגזימו והעלו את כוח הצריכה עד לרמת האינפלציה הגואה – והפדרל ריזרב המתין זמן רב מדי בטרם העלה את הריבית. כעת, בניסיון לסגור את הפער, הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות ומעלים את הריבית במהירות בניסיון לרסן את האינפלציה. הנתונים הכלכליים של ארה"ב מעבירים מסרים סותרים, מציין הטיימס. האבטלה עמדה בחודש שעבר על 3.6% בלבד, השיעור הנמוך ביותר מזה קרוב ל-50 שנה. אבל עליות המחירים וההאטה בהוצאות הצרכנים מגבירים את החששות מפני מיתון; קרן המטבע העולמית הורידה בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה של ארה"ב ל-2022 מ-2.9% ל-2.3% ורמזה שיהיה קשה מאוד להימנע ממיתון. בזירה הסינית ממשיכה הקורונה למלא תפקיד חשוב. ההאטה שם צפויה להעמיק את המחסור במוצרי תעשיה ולפגוע בייצוא העולמי לסין, החל מחלקי רכב המיוצרים בתאילנד וכלה בפולי סויה תוצרת ברזיל. מדיניות ה"אפס קורונה" של סין הובילה לסגרים הדוקים במיוחד; כרגע נתונים בהם 247 מיליון בני אדם ב-31 ערים בעלות תוצר שנתי של 4.3 טריליון דולר.