העלאות הריבית בידי הפדרל ריזרב הזניקו את הדולר לרמתו הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים, עם הזדמנויות קורצות לתיירים האמריקנים באירופה ובאסיה, הנחות במכירת סחורות בארה"ב וצמצום בגרעון הסחר של ארה"ב עם חלק מן המדינות. עם אינפלציה של 9.1% ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש יוני, ה"פד" מאותת על העלאה נוספת של הריבית ב-27 בחודש.
התחזקות הדולר מלמדת שהפעולות האנטי-אינפלציוניות של ה"פד" מתחילות לתת את אותותיהן, אם כי המחירים ככלל ממשיכים להעלות. אבל זהו סיפור שונה מחוץ לארה"ב, מסביר וושינגטון פוסט, שם היחלשות האירו והליש"ט מקשה על המאבק באינפלציה. שנים של אינפלציה נמוכה וריבית נמוכה פינו את מקומן לעידן פחות יציב, והמטבעות נסחרים בטווח רחב יותר. המלחמה באוקראינה, אשר טלטלה את שוקי המזון והדלק, היכתה באירופה ובמדינות המתפתחות יותר מאשר בארה"ב, מה שמסייע להסביר את התחזקות הדולר.
הדולר החזק מקשה על התקציבים של מדינות התלויות בייבוא נפט, המתומחר בדולרים, כמו הודו, קוריאה הדרומית ותאילנד. כמה מדינות מתפתחות, הזקוקות להזרקות פיננסיות כדי לכסות את תשלומי חובותיהן – כמו אקוודור וטוניסיה – נפגעות גם הן כאשר הדולר מטפס. התחזקותו גם משקפת את העובדה שההתאוששות האמריקנית מן הקורונה מהירה מאשר זו שבאירופה וביפן. וגם שאנשי ה"פד", לאחר שטעו בפענוח מגמת המחירים אשתקד, ביצעו את ההתאמה מהר יותר מאשר עמיתים בפרנקפורט וטוקיו.
ה"פד" העלה את הריבית השנה שלוש פעמים בשיעור מצטבר של 1.5 נקודת האחוז וצפוי להעלותה לפחות בעוד 0.75 נקודה בשבוע הבא. הבנק המרכזי האירופי צפוי להעלות את הריבית השבוע, לראשונה מזה 11 שנים – אבל רק ב-0.25 נקודה. הריבית האירופית צפויה להישאר בסביבת האפס עד ספטמבר, למרות שהאינפלציה בגוש האירו הגיע ביוני ל-8.6% לשנה. ואילו הבנק המרכזי של יפן אותת בחודש שעבר שהריבית תישאר שלילית ברמה של 0.1% אחוז.
הדולר החזק אינו כולו בשורות טובות לארה"ב, מדגיש הפוסט. המוצרים האמריקנים מתייקרים לצרכנים בחו"ל, מה שפוגע ביצואנים מובילים כמו בואינג. הרווחים בחו"ל של חברות אמריקניות בינלאומיות מצטמצמים בעת ההמרה לדולרים, מה שפוגע בערך מניותיהן היורד ממילא. מיקרוסופט, למשל, דיווחה בחודש שעבר שהתחזקות הדולר תגרע 250 מיליון דולר מרווחיה ברבעון הנוכחי. 30% מרווחי החברות האמריקניות מגיעים מחו"ל, וירידת ערכם הדולרי עלולה לפגוע בהשקעותיהן בארה"ב ובכך לתרום להאטה אותה מנסה ה"פד" למנוע. הנשורת של התנודות הפיננסיות מאתגרת במיוחד את מקבלי ההחלטות האירופים. האירו המוחלש מחמיר את האינפלציה בכך שהמוצרים המיובאים מתייקרים.