מבחינתו של ולדימיר פוטין, שתי מילים מסכמות את המצב הגיאו-פוליטי העולמי הנוכחי: "מיליארד מוזהב". בשבוע שעבר הכריז פוטין בנאום במוסקבה: "המודל של שליטת מה שקרוי 'המיליארד המוזהב' הוא בלתי הוגן. מדוע המיליארד המוזהב הזה מתוך אוכלוסיית העולם שולט על כל האחרים וכופה את חוקי ההתנהגות שלו?". לדבריו, המיליארד המוזהב "מחלק את העולם לאנשים מדרגה ראשונה ודרגה שנייה, ולכן בבסיסו הוא גזעני וניאו-קולוניאליסטי". הוא המשיך: "האידיאולוגיה הגלובליסטית והפסבדו-ליברלית הולכת והופכת לרודנות והיא מגבילה את הנסיונות היצירתיים ואת יצירת ההיסטוריה".
לרוב הקוראים בארה"ב ובאירופה, הביטוי "מיליארד מוזהב" אינו אומר דבר, אך ברוסיה הוא מתייחס למאבק הממושך בין הרוסים לבין האליטה העולמית – מסביר וושינגטון פוסט. מאז חודש פברואר, משתמשת ממשלת רוסיה בתיאוריה הזאת כדי לטעון שהבידוד שלה בעקבות הפלישה לאוקראינה אינו נובע ממעשיה, אלא כחלק מהקשר הבינלאומי נגדה. הטענות הללו על חוסר שוויון נשמעות צבועות כשהן באות מפיו של אדם שעושרו מוערך ב-200 מיליארד דולר ואשר רודף מזה עשרות שנים את אויביו. אבל לפחות חברי ממשלת רוסיה באמת מאמינים בהן, וייתכן שלא רק ברוסיה נמשכים לרעיון.
הטענות של פוטין בחודשים האחרונים משקפות היסטוריה הרבה יותר ארוכה של תיאוריות קונספירציה. מקורו בספר אפוקליפטי פרי עטו של אנטולי ציקונוב שפורסם ב-1990, ערב קריסת בריה"מ. ציקונוב תיאר קונספירציה של אחרית הימים נגד רוסיה, כאשר העילית המערבית העשירה מגיעה למסקנה שהעולם יוכל להכיל מיליארד איש בלבד, ושעליה להשתלט על רוסיה – על מרחביה העצומים, אוצרות הטבע שלה ומיקומה – כדי להבטיח את הישרדותה שלה.
בשנת 2019 הסביר החוקר האמריקני אליוט בורנשטיין שהרעיון עולה בקנה אחד עם היסטוריה פרנואידית רחבה בהרבה. "המיליארד המוזהב" מקבץ את החששות הכבדים ביותר של רוסיה שאחרי בריה"מ לתוך נרטיב אחד, לצד לקחים היסטוריים ממלחמת העולם השנייה, מדע ופסבדו-מדע. ציקונוב מת בנסיבות מסתוריות ב-1991, מה שהוסיף למיסטיקה שלו. את הרעיון שלו הפך לפופולרי האינטלקטואל האנטי-ליברלי סרגיי קארה-מורזה, כאשר הפך אותו למשפט אחד: התושבים של הדמוקרטיות העשירות צורכות חלק בלתי הוגן ממשאבי העולם.
למעלה משני עשורים מאוחר יותר, התיאוריה הזו מצויה בכל רחבי ממשלת רוסיה – קובע הפוסט. למרות מקורותיו הקונספירטיביים, אימצו אותו פוליטיקאים בכירים כמו הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב ושר החוץ סרגיי לברוב; מדבדב, כיום סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי, אף האשים את המערב שהוא מתייחס לעצמו ככזה, כאשר תקף אותו לאחר הפלישה.
התיאוריות הפרועות של היורש האפשרי מומחים מודאגים יותר מכך שהביטוי שגור על פיו של ניקולאי פטרוּשֶב, מזכיר מועצת ההגנה ויורש אפשרי של פוטין. בראיון לעיתון ממשלתי במאי טען פטרושב, כי המערב מדבר על זכויות אדם, חרות ודמוקרטיה – אך בחשאי פועל על-פי הדוקטרינה של המיליארד המוזהב. הוא אף העלה את האפשרות שהקורונה נוצרה בכוונה כחלק מאותן פעולות סודיות, והזהיר שהמשבר הכלכלי העולמי יוצר "קומץ מגנטים בלונדון ובוול סטריט". מארק גלואטי מאוניברסיטת קולג' לונדון מציין, כי כאשר אדם שכזה מחזיק באמונות שכאלה – הדבר משפיע על ניתוחו את אירועי העולם.
אפילו לתיאוריות פרועות יכול להיות שימוש מעשי, מציין הפוסט. כאשר פוטין מדבר על "מיליארד מוזהב", מטרתו היא לקשור את הניצול הנטען של אפריקה ואסיה בידי המערב לעימות באוקראינה. במשך זמן רב הציג פוטין את עצמו כקול של שמרנות גלובלית, ולכעס הצדקני נגד קולוניאליזם יש כוח אפשרי גדול עוד יותר. בדרום אסיה, אפריקה ודרום אמריקה יש אוזניים כרויות לסיפורים נגד שתלטנות וקולוניאליזם – ובאיזורים אלו מצויות המדינות שעד כה סירבו להצטרף לעיצומים על רוסיה.
עם זאת, הסתירות בהיגיון של פוטין חותרות תחת סיפורו – מציין הפוסט. סיפור אחר של קולוניאליזם ושליטה מסופר כעת באוקראינה, כעת פוטין מנסה להפוך לגרסה מודרנית של הצאר פיוטר הגדול. רבים אומרים שהסיבה האמיתית למלחמה היא רצונו של פוטין להבטיח את הלגיטימיות של שלטונו. הקרמלין מקווה, שניתן יהיה ליישב את הפוליטיקה הצינית הזאת עם הפחדים מן "המיליארד המוזהב".
