למעלה מ-1,000 מתומכי טראמפ הסתערו על בניין הקפיטול בעת שהקונגרס התכנס, בינואר 2021, לאשרר רשמית את בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא. ההסתערות באה לאחר חודשים בהם טען טראמפ, בצורה כוזבת, כי הוא אשר ניצח וכי הניצחון נגזל ממנו בדרכי תרמית והונאה. באותו בוקר נאם טראמפ בפני תומכיו וקרא להם לצעוד לקפיטול; במהלך ההסתערות סירב טראמפ, במשך שלוש שעות, לקרוא להם לסגת ונמנע מכל פעולה לפיזורם בכוח. ישיבת הקונגרס הופסקה למשך חמש שעות וחמישה בני אדם נהרגו בהתפרעויות.
ועדת בית הנבחרים החוקרת את אירועי 6 בינואר, הכוללת רק דמוקרטים ושני רפובליקנים מתנגדי טראמפ, טוענת שמדובר היה בחלק מתוכנית כוללת שמטרתה הייתה להותיר את טראמפ בשלטון למרות שהפסיד בבחירות. בשלב הראשון ניסה טראמפ להיאבק בבתי המשפט – אך הוא ותומכיו הפסידו בכל 64 התביעות שהגישו ברחבי ארה"ב. השלב השני היה לחצים כבדים על סגן הנשיא, מייק פנס, אשר ניהל את ישיבת הקונגרס, למנוע את האשרור ולאפשר לכמה ממדינות המפתח שבשליטה רפובליקנית לשלוח אלקטורים מזויפים שיצביעו בעד טראמפ. פנס סירב בכל תוקף ואז התרחשה ההסתערות, כאשר עדויות מלמדות שלפחות חלק מן הפורעים ראו את עצמם כפועלים בשליחותו של טראמפ.
השאלה האם לנהל חקירה פלילית נגד טראמפ היא סבוכה במיוחד, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה משפטית. אין תקדים לחקירה נגד נשיא לשעבר, קל וחומר – בידי ממשל שבראשות המפלגה היריבה; מול ההיסוס לקבוע תקדים שכזה, עומד עקרון היסוד של שוויון בפני החוק, ומאות פורעים כבר הועמדו לדין. חומר החקירה שאספה הוועדה הוא עצום, וכך גם מן הסתם החומר שבידי הפרקליטות הפדרלית, אך השאלה היא האם ניתן להוכיח מעבר לספק סביר מה היו כוונותיו של טראמפ. הוא יטען, כי פעל במסגרת זכותו לערער על התוצאות ולהביע את דעתו עליהן.
משרד המשפטים ספג ביקורת קשה מצד יריביו של טראמפ, על כך ששנה וחצי לאחר האירועים – הוא לא הודיע רשמית על חקירה נגד הנשיא לשעבר. הלחץ על המשרד גדל משמעותית בעקבות שמונת השימועים הפומביים שערכה ועדת הקונגרס, ואשר לשיטתה הוכיחו שטראמפ הוא שכיוון תוכנית סדורה להישאר בשלטון – למרות שידע היטב שאין בסיס לטענותיו בדבר "גניבת הבחירות".
המשרד מקפיד מאוד על סודיות בנוגע לחקירות פדרליות, ובמיוחד בנוגע לבעלות השלכות פוליטיות. נכון לעכשיו הוא אינו מחויב להודיע רשמית על קיומה של חקירה נגד טראמפ, אם יש כזאת. אם ההחלטה על חקירה תתקבל לאחר שטראמפ יודיע – כצפוי – על כוונתו להתמודד לנשיאות ב-2024, יהיה על השר מריק גרלנד לנהל הליך של התייעצות ולאשר אישית את קיומה.
גרלנד – לשעבר שופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון, נשיא בית משפט זה ומועמד לבית המשפט העליון – הבהיר שוב ושוב, כי החלטותיו יתקבלו על בסיס משפטי בלבד וללא שיקולים פוליטיים. לצד זאת אמר גרלנד בראיון לרשת NBC ששודר הלילה: "משרד המשפטים פועל מהיום הראשון כדי ללמוד בדחיפות את כל הניתן על תקופה זו ולהעמיד לדין את כל מי שנושא באחריות פלילית לשיבוש ההעברה התקינה של השלטון מממשל אחד למשנהו". דבריו של גרלנד מלמדים, כי החקירה עוסקת לא רק בהסתערות עצמה – שכאמור כבר הובילה למאות כתבי אישום – אלא גם במה שקדם לה.
