שליח הביצים המקומי הוא שהפיץ את השמועה בדבר מחסור בחרדל. בעיירה צרפתית אחרת מצא מישהו דרך לרכוש שתי צנצנות בחנות המכולת המקומית, למרות מגבלת הצנצנצת-ללקוח שהטילו חנויות רבות בשל המחסור במתבל האהוב. זה מה שמטריד צרפתים רבים, מדווח וושינגטון פוסט. בארבע חנויות במערב פריז לא ניתן היה למצוא השבוע את הצהוב-צהוב הזה, או שהיה רק מתוצרת קבוצת יוניליבר. החרדל הוא חלק בלתי נפרד מארוחות צרפתיות, בין אם לצד טוגנים ובין אם בכריכים, וחלק מרכזי במנות איקוניות כמו סטייק טרטר. הוא גם מקור לגאווה לאומית: ייצורו בצרפת החל בימי הביניים והמותג העולמי הנודע "דיז'ון" מגיע מחבל בורגונדי בו שוכנת העיר הנושאת את אותו שם. אבל למרות שצרפת היא הצרכנית הגדולה ביותר בעולם של צרפת, היא מגדלת את הצמח על פני 45,000 דונם בלבד – בעיקר בחבל בורגונדי. בצורות וגלי חום שהתחוללו אשתקד בקנדה – המקור ל-80% מזרעי החרדל אותם צורכת צרפת – פגעו קשות באספקה העולמית. קשה למצוא מכולות להובלת מוצרי מזון, והזינוק במחירי הדלק ייקר משמעותית את ההובלה. בצרפת עצמה נפגעו היבולים ממכת מזיקים. כל אלו גורמים לחשבון נפש מעמיק מצד החקלאים ואוהבי החרדל בצרפת, בשאלה כיצד הגיעו למצב זה. התשובות נעות בין הצורך להגדיל את שטחי הייצור בצרפת לבין האשמות כלפי אוהבי החרדל המושבעים, אשר מיהרו לאגור אותו לנוכח הידיעות על המחסור. ברשת טיק-טוק מופצים מתכונים להכנת חרדל ביתית, ובמקביל מסתובבות תיאוריות קונספירציה לפיהן החברות יוצרות מחסור מכוון כדי להעלות את המחיר. ואילו קומיקאים בצרפת ומחוצה לה הסתערו בששון על המשבר ומלגלגים על התגובה הדרמטית של הצרפתים. שינויי האקלים ממלאים תפקיד אף הם, אומר נשיא אגודת יצרני זרעי החרדל בבורגונדי, פבריס גנין, המסביר שחורף קל יותר עדיף לגידול זה. בשנת 2016 ייצרו הוא ועמיתיו 12,000 טון של זרעים; אשתקד הכמות ירה ל-4,000 טון בלבד – בגלל שהחורף הולך ומתחמם. הבעיה איננה רק ההיצע, אלא גם המחיר – אשר באופן טבעי עולה בשל המחסור, ממשיך הפוסט. האספקה המועטה מקנדה, בתוספת האינפלציה העולמית והמחיר העולה של ההובלה, האנרגיה וחומרי הגלם לאריזות – כל אלו תרמו לעליית מחיר החרדל בשיעור של 13% ביוני שעבר בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. בבורגונדי קובעים המגדלים את המחיר שנה מראש, ובשנת 2023 הם מתכוונים לגבות 2,000 אירו לטון – זינוק של 48% לעומת השנה הנוכחית. היצרנים מקווים שהעלאה זו תסייע לרווחיות שלהם; עד כה, ייבוא הזרעים מקנדה היה זול ב-20%-15% לעומת הגידול המקומי. אבל יידרש זמן להגדיל את הייצור המקומי ושינוי של ממש יורגש לכל המוקדם ב-2024; לצרפתים רבים זוהי המתנה ארוכה מנשוא.