עידן בוריס ג'ונסון הסתיים, אך הבלגן רק החל. בפעם השלישית בתוך עשור, משבר בצמרת המפלגה השמרנית גרם לנפילתו של ראש ממשלת בריטניה. בסופו של דבר – מנתח ניו-יורק טיימס – גורלו של ג'ונסון נחרץ כאשר התברר שהוא יוביל את המפלגה לתבוסה בבחירות הבאות. הבעיה היא, ששני המועמדים לרשתו – ליז טראס ורישי סאנוק – אינם מציעים חלופה טובה יותר. שניהם מעורבים, במישרין או בעקיפין, בשערוריות שהפילו את ג'ונסון ואיש מהם אינו מציג רעיונות להתמודדות עם הבעיות המבניות של בריטניה. הם מציעים קיצוץ בהוצאות או קיצוץ במיסים – שתי אפשרויות גרועות. התוהו ובוהו של החודשים האחרונים אינו עומד להיעלם.
עם זאת, התפטרותו של ג'ונסון מסיימת משהו אחר. במשך קרוב לשנתיים לאחר היבחרו בדצמבר 2019 נהנתה בריטניה משלווה חברתית ויציבות פוליטית יחסיות. ביצוע הברקזיט וההתחסנות המוצלחת העניקו לממשלה יתרון ניכר על פני הלייבור שהיה שרוי בדה-מורליזציה. דומה היה, כי בריטניה חווה תחייה מחודשת, תחת לאומנות וממשלה מתערבת. זה מה שמסתיים כעת. נסיגה כלכלית, שברים חברתיים וטלטלה פוליטית מחזירים את בריטניה לממדיה האמיתיים, טוען הטיימס. פנטזיית הברקזיט של הימין – בריטניה המשוחררת מכבלי אירופה וגאה בבית ומחוץ – נגמרה.
התחושה התרבותית והרגשית המשונה של הג'ונסוניזם בשיאו באה לידי ביטוי בשני שידורי הטלוויזיה הנצפים ביותר בתולדות בריטניה, שניהם בזמן כהונתו. הראשון היה נאומו של ג'ונסון לאומי ב-23.3.20, בו הכריז על סגר לאומי. השני היה הגמר של אירו 2020 ב-11.7.21, בו היה לאנגליה סיכוי סביר לזכות בתואר (היא הפסידה לאנגליה). שני השידורים סימלו רגע של אחדות לאומית. שניהם אותתו על השעיית השגרה לטובתו של מאבק לאומי, בתוספת ניחוחות של זכרונות ממלחמת העולם השנייה. היו אלו שני רגעים של לאומנות, אך לא זהים. הראשון בא מלמעלה למטה והכריז "בריטניה", ואילו השני צמח מלמטה והכריז "אנגליה". אבל יחדיו הם נתנו לזמן קצר תחושה של אומה.
מובן שלא היו רגעים של אידיאל לאומי. רבבות בריטים זקנים מתו לחינם בבתי החולים בשל האיחור בהכרזת הסגר. שיא של 2.5 מיליון איש נאלצו להסתמך על חבילות מזון. בסוף 2020 ספגו 90% מהמשפחות בעלות הכנסות נמוכות ירידה משמעותית בהכנסותיהן, ושיעור המדווחים על דיכאון וחרדה זינק פי שלושה ל-52%. אבל הפרויקט של אחדות לאומית עבד לזמן קצר, מגובה בסיוע ממשלתי ענק, והשמרנים הובילו בסקרים.
המצב החל להתערער בספטמבר אשתקד. מחסור בדלק, אשר נוצר בשל מחסור כבד בנהגי משאיות, החל לכרסם בתמיכה בג'ונסון. בדצמבר החלו להתפרסם הידיעות הראשונות על מסיבות בלתי חוקיות בדאונינג סטריט 10 בזמן הסגר. בפברואר הורידו מחירי האנרגיה את רמת החיים והביקוש לסיוע במזון שוב הרקיע שחקים. בתי החולים נאבקו עם תור של 6 מיליון חולים, ושדו התעופה מחוסרי העובדים ביטלו טיסות. בפרלמנט התפתח המשבר לדרישה להדיח את ג'ונסון.
