בעיצומה של הקורונה העניקה ממשלת ארה"ב תמיכות אבטלה למתים ולמדומיינים. היא שלחה מענקים ל"חוות" שלא היו אלא חצרות. היא שילמה למי שהופיעו ברשימה "לא לשלם להם". היא הלוותה כספים ל-342 איש שכתובותיהם היו "לא ידועות". ממשל דונלד טראמפ סייע ב-3.1 טריליון דולר וממשל ג'ו ביידן הוסיף 1.9 טריליון דולר, עם מעט מגבלות ומינימום של פיקוח. התוצאה, קובע ניו-יורק טיימס, היא אחת ההונאות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב, עם מיליארדים שנגנבו בידי רבבות. כעת התביעה יוצאת אחריהם.
500 תובעים עובדים כעת על הונאות הקשורות לקורונה ב-21 משרדים של תובעים כלליים מדינתיים, בתוספת חקירות של ה-FBI, השירות החשאי, מחלקת החקירות של הדואר ורשות המיסים. הממשל הפדרלי כבר העמיד לדין 1,500 איש ומתוכם 450 הורשעו. אך מספרים אלו מתגמדים לעומת כמות המידע המחכה לטיפול התובעים. סוכני מחלקת התביעות במשרד העבודה מטפלים ב-39,000 חקירות; 50 סוכנים במחלקת העסקים הקטנים בוחנים 2 מיליון מקרים של בקשות הלוואה חשודות.
פקידים מודים, כי רק מספרם של התיקים מלמד שחלק מן הגניבות הקטנות-יחסית לעולם לא יגיעו למשפט. החודש חתם ביידן על צו המכפיל לעשר שנים את תקופת ההתיישנות לגבי חלק מעבירות ההונאה הקשורות לקורונה, כדי להעניק לממשל יותר זמן לטפל בהן. "מונחות לפנינו שנים על שנים על שנים של עבודה", אומר קווין צ'יימברס, תובע הקורונה הראשי במשרד המשפטים. "אני משוכנע שנגיש כתבי אישום עד היום האחרון של עשר השנים".
החוקרים טוענים, כי בלהיטותו לשגר את הכסף, הקונגרס סמך על יושרם של הנתמכים. כך למשל, הממשל העניק דמי אבטלה של 600 דולר בנוסף לתמיכה המדינתית. הוא מימן את התמיכה, אך המדינות ניהלו אותה בפיקוח רופף: המבקשים לא היו צריכים להוכיח שפוטרו בשל הקורונה, אלא רק להצהיר בשבועה על כך. אותה גישה ננקטה בשתי תוכניות של סיוע לעסקים קטנים. כאשר הממשל העניק הלוואות ללווים פרטיים, הוא סמך על הצהרות הזכאות שלהם. בקשות במיליארדי דולרים נדחו, אך רבות יותר אושרו.
בחלק מן המקרים החמיץ הממשל הונאות שהיו קלות לגילוי עד גיחוך. 29 מדינות שילמו דמי אבטלה לאותו אדם. עובד בדואר קיבל הלוואה ב-82,900 דולר לעסק ש"נשא" את שמו הרשמי של הדואר עצמו. אדם קיבל עשר הלוואות לשיפוץ עשרה בתי שימוש בלתי קיימים, תוך שימוש בכתובת הדוא"ל של חנות בוריטו. בנקים פרטיים אמורים היו לסייע בבדיקת הבקשות לסיוע במזומן למשקי בית, בהנחה שהם יטפלו בלקוחות המוכרים להם – אבל הממשל אפשר גם להגיש בקשות מקוונות ואיש לא בדק אותן.
