הנוסח המלא של התצהיר שהתלווה לבקשת ה-FBI לעריכת החיפוש באחוזת מאר-א-לאגו של דונלד טראמפ כולל את העבירות לכאורה המיוחסות לנשיא לשעבר בפרשת המסמכים ומה בדיוק חשבה הבולשת שהוא מסתיר. אבל הנוסח שפורסם (26.8.22) כולל מחיקות רבות; וושינגטון פוסט מסכם את הנקודות העיקריות על מה שידוע ומה שעדיין חסוי. 1. טראמפ החזיר קודם לכן 184 מסמכים מסווגים התצהיר מגלה, כי כאשר החזיר טראמפ לארכיון הלאומי 15 ארגזים של מסמכים, נמצאו בהם מסמכים מסווגים רבים – מה שגרם לארכיון לפנות לבולשת. היו שם 184 מסמכים כאלו – 67 בסיווג "שמור", 92 בסיווג "סודי" ו-25 בסיווג "סודי ביותר". משפטנים אומרים שזו כמות עצומה. ה-FBI סבר, כי באחוזה מוחזקים מסמכים הנוגעים לביטחון הלאומי – דהיינו בסיווג הגבוה ביותר. בחיפוש החודש אכן נמצאו מסמכים סודיים ביותר נוספים, וגם מסמכים בסיווג הגבוה ביותר. ה-FBI גם חשש שהמסמכים הסודיים מטופלים בצורה חסרת זהירות. הארכיון הלאומי מסר לבולשת, כי הארגזים שקיבל מוקדם יותר כללו "עיתונים, כתבי עת, מאמרים מודפסים, תמונות, פתקים, התכתבות נשיאותית, מסמכים אישיים ומאחרי תקופת הנשיאות והרבה חומר מסווג. את הדאגה הרבה ביותר גרמו מסמכים שהיו מעורבבים עם מסמכים אחרים ובלתי מסומנים כיאות". עובדים לשעבר בבית הלבן אמרו לפוסט, כי מסמכים כאלו מטופלים בזהירות הרבה ביותר, ואת חלקם יש להחזיר לחדר מאובטח לאחר תום השימוש בהם. 2. משרד המשפטים חושש בפני שיבוש "יש גם יסוד סביר להאמין שבמקום יימצאו ראיות לשיבוש הליכים", נאמר בתצהיר. המסמך עצמו אינו אומר הרבה יותר, אבל הפוסט מזכיר שהארכיון הלאומי ניסה אשתקד להשיג את המסמכים במשך שישה חודשים, ואז נכנסה לתמונה הבולשת. מאז תחילת 2022 סירב טראמפ להחזיר מסמך כלשהו, עד כדי כך שמקורביו חששו שהוא למעשה מתגרה ב-FBI במטרה שיפעל נגדו. 3. ייתכן שמקורביו של טראמפ היו בקשר עם ה-FBI המסמכים המצורפים לתצהיר מלמדים, כי החלקים המושחרים נועדו להגן "על מספר נרחב של עדים אזרחיים". ניסוח זה מלמד, כי אישים ששירתו בממשל טראמפ או במאר-א-לאגו מסרו מידע לבולשת. מהתצהיר עצמו עולה, כי החקירה כללה מעקב צמוד אחרי האחוזה, בניסיון ללמוד כמה ארגזים של חומר רשמי נותרו בה והיכן הם מאוחסנים. 4. מה לא פורסם ברור שלא ניתן לדעת מה מופיע בחלקים המושחרים. לרוב, השחרות כאלה מיועדות להגן על מודיעים חסויים או על פרטיהם של הסוכנים המטפלים בתיק – שיקול רלוונטי במיוחד לנוכח ההתקפות של תומכי טראמפ על רשויות האכיפה מאז החיפוש. כמו-כן, ייתכן שנמחקו חלקים מהמידע שמסרו המודיעים, וקרוב לוודאי שנמחק כל פרט המלמד על זהות החשודים וטיב החשדות. 5. מדוע טראמפ החזיק מסמכים אלו התשובה: עדיין לא ידוע. זוהי אחת השאלות הגדולות ביותר בפרשה כולה, ושני הצדדים אינם מספקים תשובות. טראמפ ועורכי דינו התבקשו שוב ושוב להחזיר את המסמכים. בעקבות פניות של הארכיון הלאומי וביקור של אנשי משרד המשפטים באחוזה אכן הוחזרו חלקם, אף כיום ברור שלא כולם. 6. התצהיר המלא הוא מפת דרכים לכתב אישום תצהיר התומך בבקשה לצו חיפוש הוא סיכום של הראיות, העדים והסיבות לבקשת הצו להיכנס לרשות היחיד; כאשר מדובר בנשיא לשעבר, הרגישות כמובן היא גבוהה ביותר וסביר להניח שהתצהיר היה מפורט בהתאם. שר המשפטים, מריק גרלנד, אישר אישית את הגשת הבקשה והמסמך הוצג לשופט מחוזי. השופט, ברוס ריינהרט, השתכנע שיש עילה סבירה וראיות לכאורה לכך שמסמכים מוחזקים במאר-א-לאגו בצורה המהווה עבירה פלילית. עצם הוצאת המסמכים מהבית הלבן והסירוב להחזירם עשויים היו להספיק למתו הצו. בדרך כלל תצהירים כאלו אינם מתפרסמים משום שהם מהווים מפת דרכים לכתב אישום אפשרי, והרשויות אינן רוצות לחשוף את קלפיהן בטרם עת. אך לנוכח העניין הציבורי העצום בחיפוש במאר-א-לאגו, הורה ריינהרט לפרסם אותם תוך הסתרת פרטים אלו.