פוטין עשוי להריח זאת ולהחליט שהמהלך הטוב ביותר מבחינתו כדי להציל את כבודו ולחשוף את חילוקי הדעות באירופה, ולהכריז שהוא מוכן לדון על הפסקת אש בקווים הקיימים ולחדש את אספקת הגז אם יושג הסכם. אבל הדבר יחייב להעניק לאוקראינה ערבויות מתמידות והדוק – אולי חברות מלאה בנאט"ו, הצעד שנגדו יצא פוטין למלחמה. זוהי עסקה מלוכלכת משום שפוטין ייצא נקי מרצח ותוקפנות, ויוכיח שהוא יכול לשנות בכוח את הגבולות באירופה. אבל חלק ממדינות אירופה (והרפובליקנים בקונגרס) יחטפו עסקה כזאת בשתי ידיהם. פרידמן אינו מוציא מכלל אפשרות את תרחיש 2ב: פוטין מגביר את מאמציו כך שיוכל להראות לרוסים שהביא לפחות חלק מאוקראינה, וזאת באמצעות הגברת ההרס של הערים שאינן בידיו והעברת "משאלי העם" להצטרפות של מחוזות אלו לרוסיה. הודעתו השבוע על קיום משאלי עם נועדה להשיג שתי מטרות: להפסיק את הפניקה באיזורים שנטשו כוחותיו ולאותת לקייב, ארה"ב והאיחוד שיש לו הרבה טילים ואין לו בכלל מצפון, שהוא מוכן לעשות הכל כדי להצדיק את המלחמה בעיני אזרחיו ולהזכיר את גרוזני וחלב. תרחיש 3: נאט"ו ואוקראינה מציעים הפסקת אש על בסיס קווי 24 בפברואר, תוך מניעת הרס אוקראינה והבטחת גבולותיה. אבל פוטין יצטרך להודות בפני עמו: ספגנו 70,000 אבידות, איבדנו אלפי טנקים וסבלנו עיצומים כלכליים נוראים – ולא השגתי דבר. מובן שאי-אפשר לדמיין אותו אומר זאת, ולכן לדעת פרידמן יהיה צורך להדיח אותו במחאה המונית או בהפיכה פנימית. כל אשמת המלחמה תוטל עליו ורוסיה תוכל להבטיח להיות שכנה טובה אם המערב יסיר את העיצומים. זלנסקי יצטרך לוותר על חלומו להשבת קרים, אבל אוקראינה תוכל להתחיל להשתקם ולחדש את תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי ואולי גם לנאט"ו. העם הרוסי טועה אם הוא חושב שלא ישלם מחיר על שתיקתו. כאשר ייחשפו כל הפרטים על פשעי המלחמה שביצעה רוסיה באוקראינה, הוא לא יוכל להימלט מאחריות על אשר עשה פוטין בשמו. כאשר התותחים ידמו והעולם ידרוש שעתודות המט"ח המוקפאות של רוסיה – 300 מיליארד דולר – יועברו לשיקום אוקראינה, העם הרוסי יתחיל להבין שהמלחמה לא הייתה חינם. כאשר כל העדויות יצופו, שום רוסי לא יוכל לטייל בעולם בלא בושה. פרידמן מבהיר שאיננו תמים: אפילו אם הרפורמיסט אלכסיי נבלני יחליף את פוטין, יהיה קשה להסכים על הפסקת אש באוקראינה ולשמר אותה. יתרה מזאת: חוקים מדכאים, משטרה חשאית חסרת רחמים, העדר מנהיגים והחשש שפוטין יעשה לאנשיו את מה שהוא עושה באוקראינה – כל אלו מצביעים על הסיכוי הקלוש שתתעורר מחאה עממית להפלתו. קיימת גם הסכנה שהוא יוחלף במישהו גרוע עוד יותר, אשר יטען שפוטין לא לחם בצורה מספיק קשוחה או שהגנרלים שלו בגדו בו. או שבמקומו עלול להיווצר חלל ריק – בראשותה של מדינה בעלת אלפי ראשי נפץ גרעיניים. כל אלו מלמדים מדוע התחושה באירופה – בה חש פרידמן בביקורו בה בשבוע שעבר – היא שהמלחמה הזאת יכולה להסתיים בדרכים רבות, חלקן טובות וחלקן רעות יותר. ויש אפילו תרחיש 4: משהו שאיש אינו יכול לחזות.