שי ג'ינפיג היה בן 31 כאשר הגיע למדינה אייווה בשנת 1985, לסיור בן שבועיים בנושא האכלת בהמות. הוא ומארחיו נהנו. השיא היה שני לילות בביתה של משפחה בעיירה קטנה; הוא ישן בחדר שעל קירותיו נתלו כרזות של "מסע בין כוכבים" ו"מלחמת הכוכבים" וניסה לראשונה פופקורן. סיפורים מעין אלו גרמו למשקיפים רבים להיות אופטימיים כאשר נבחר לנשיא סין ב-2012. אביו תמך בפתיחות כלכלית ורפורמות כאשר היה ממונה על מחוז, והיו שצפו שהוא ילך בעקבותיו. שי בחר מסלול שונה, אומר אקונומיסט ערב בחירתו הצפויה לתקופת כהונה שלישית. הוא אינו רואה את עצמו כרפורמטור אלא כמשקם – של המפלגה ותפקידה המרכזי בחברה, ושל מקומה של סין בעולם. הוא צבר יותר כוח והפעיל אותו בצורה יותר אכזרית מאשר כל מנהיג מאז מאו. שאפתנותה של סין גדלה ביחס ישיר לכוחו. הבנת שורשיו ואמונותיו מעולם לא הייתה חשובה יותר מאשר כעת, כאשר ייתכן שיהפוך לשליט לכל החיים. במרכז תוכניתו של שי עומדת הקמתה לתחייה של המפלגה, שהתפוגגה מחייהם של רבים. הוא התבגר בזמן "המהפכה התרבותית", כאשר מאו השתלט על החברה; אביו עונה, אחותו למחצה התאבדה, הוא עצמו נשלח לחיות במערה נידחת במשך שבע שנים. המיתולוגיה המפלגתית טוענת שהדבר הפך את שי ל"איש של העם". דיפלומט אמריקני ראה זאת אחרת: שי שרד על-ידי כך ש"הפך ליותר אדום מאשר אדום". במקום לדחות את שיטותיו של מאו, הוא מבקש לשחזר אותן משום שלדעתו רק המפלגה יכולה למנוע תוהו ובוהו. מסעו של שי נגד השחיתות קבע טון חדש, אשר התעצם ברדיפת יריביו. מאז החדיר שי את המפלגה לכל היבטי החיים. בחברות פרטיות הוקמו ועדות של המפלגה, ועדות דומות הוצבו ברמת השכונות והחברים בשטח סייעו לאכוף את מדיניות ה"אפס קורונה". שי הקים גופים מפלגתיים המפקחים על משרדי הממשלה ואמר במפורש: "ממשלה, הצבא, החברה, ובתי הספר, מזרח, מערב, דרום, צפון – המפלגה מובילה את כולם". שי רוצה לשקם גם את סין, ממשיך אקונומיסט. בשנת 2018 פורסמו עשרת עקרונותיו לדיפלומטים. בראשם: שמירת סמכותה של המפלגה. במקום השני ניצב "חידוש עדנתה של האומה הסינית". מאו איחד את המדינה, דנג שיאו-פינג הוביל אותה לשגשוג – ושי מאמין שהגיע הזמן להחזיר אותה לגדולתה. הוא מדבר על המערב המצוי בשקיעה ועל העולם הניצב בפני "השינויים הגדולים ביותר מזה 100 שנה". מקורו של הביטוי הוא בהשפלתה של סין בידי מעצמות זרות בזמן שושלת קינג; שי הפך אותו על פיו.