ארגון המדינות המפיקות נפט (אופ"ק) מכונה לעיתים "הבנק המרכזי של שוק הנפט". מדי חודש נפגשות חברות הקרטל ובעלות בריתן – 23 מדינות – כדי להחליט על שיעור התפוקה, במטרה לשמר מחיר גבוה ויציב. אך כפי שבכירי הבנקים המרכזיים חלוקים בנוגע לקצב העלאת הריבית, כך גם חברות אופ"ק+ (הקבוצה המורחבת, כולל רוסיה) חלוקות בנוגע לקצב הפחתת התפוקה.
אתמול (5.10.22) החליט אופ"ק+ להפחית את התפוקה ב-2 מיליון חביות ביום – 2% מכלל התפוקה העולמית; מדינות אלו מספקות 40% ממנה. לאחר חודשים של טלטלה ואי-עמידה ביעדים, הקרטל נחוש להשתלט מחדש על המחיר. חברות הארגון מודאגות מן הירידה בביקוש, מסביר אקונומיסט. מחיר ה"ברנט" – המדד של השוק – הוא 93 דולר לחבית, לעומת 125 דולר בחודש יוני. המחיר הגבוה, כעת גם בשל התחזקות הדולר, גרם לירידה בצריכה. משבר הגז הטבעי באירופה, בעיות הקורונה בסין והריבית העולה מובילים למיתון עולמי. אופ"ק+ לא יאמרו זאת, אך הן רוצות מחיר רצפה של 100-80 דולר לחבית, לעומת 80-70 דולר לפני הקורונה.
לקרטל כמעט ולא היו הזדמנויות לקבוע את המחיר כמו זו שיש לו כעת. אף מדינה מחוצה לו אינה יכולה להגביר במהירות את התפוקה והמלאים העולמיים נמוכים. מצד שני, יש לאופ"ק+ בעיה של אמינות. אפילו ההפחתה הנוכחית איננה מה שהיא נחזית להיות. חברות הארגון לא השקיעו כנדרש בהפקה, כך שקיים פער בין היעד הרשמי שלהן לבין התפוקה בפועל. לכן, הקיצוץ הנוכחי האמיתי עשוי להיות רק 1.1 מיליון חביות ביום.
עם זאת, לפחות נכון לעכשיו – הטקטיקה עובדת. מאז 26.9.22, כאשר החלו להתרוצץ שמועות על קיצוץ צפוי, עלה מחיר הנפט ב-11% - מה שהופך את הקיצוץ לכדאי אפילו עבור סעודיה, שתפחית את התפוקה שלה ב-5%. פרשנים מעריכים שעד סוף השנה יעבור מחיר ה"ברנט" את רף 100 הדולרים. לאחר הפגישה אתמול אמר שר האנרגיה הסעודי, שאם השוק לא ישתנה – התפוקה לא תעלה עד סוף 2023.
אבל ההחלטה אינה נקייה מסיכונים – מדגיש אקונומיסט. חלקו של אופ"ק+ בשוק טרם התאושש מן הקיצוץ החד שביצע ב-2020, במטרה לייצב את המחירים אל מול הקריסה בביקוש בשל הקורונה. קיצוץ נוסף עלול לפגוע שוב בחלקו. הוא גם מהווה סטירת לחי לנשיא ג'ו ביידן, אשר ביקורו בסעודיה ביולי השנה נועד בעיקר לייצב את המחירים – חודש בלבד לפני בחירות האמצע. ביידן מתח ביקורת על ההחלטה והודיע על שחרור 10 מיליון חביות נוספות ממלאי החירום האמריקני בחודש הבא. הוא גם נותן רוח גבית להצעת חוק התלויה ועומדת בקונגרס, ולפיה ניתן יהיה לטפל באופ"ק במסגרת חוקי ההגבלים, אם כי עדיין יש לה התנגדות משמעותית. הפחתת התפוקה בשוק הדוק יוצרת יותר חוסר ודאות, לא פחות.
ההחלטה עלולה גם להצית מתחים בתוך הקרטל. מאחר שהמכסות שוב אינן משקפות את התפוקה האמיתית, ישאו קומץ של מדינות – סעודיה, עירק, כוויית ואיחוד האמירויות – בנטל הקיצוץ הנוכחי; והן ממילא מפיקות פחות מכפי שהיו רוצות. איחוד האמירויות, המתכנן להגדיל את תפוקתו מ-4 ל-5 מיליון חביות ביום ב-2025, ידרוש פיצוי במכסות העתידיות – וייתקל בהתנגדות של מדינות כמו אנגולה וניגריה.
באופן אירוני, רוסיה עשויה להציע לקרטל פתרון. היא תומכת ותיקה של הגדלת התפוקה, אך תפוקתה צפויה לרדת כאשר האמברגו של האיחוד האירופי עליה ייכנס לתוקפו בדצמבר – ובטווח הארוך כאשר העיצומים ימנעו ממנה גישה ללקוחות, חלפים ועובדים חיוניים. סעודיה ואיחוד האמירויות תקועות איתה, גם כאשר היא שותף ההולך ונחלש. רוסיה לא תשמח לוותר על חלק מהמכסה שלה, אך השאלה היא האם במצבה הנוכחי היא תהיה מוכנה לצאת אל מחוץ למטרייה של הארגון.