בתוך חודש הפכה המלחמה באוקראינה ממלחמת התשה הצפויה להימשך עמוק לתוך החורף לעימות רב-שכבתי המסלים במהירות המעמיד בסימן שאלה את האסטרטגיות של ארה"ב, אוקראינה ורוסיה. הדבר בא לידי ביטוי במתקפת הטילים הנרחבת של רוסיה (10.10.22) על תשתיות אזרחיות בעומק אוקראינה, אשר ניתקה את החשמל והמים ברוב המדינה. קדמו לכך התקפות הנגד המוצלחות של אוקראינה ואיומו של ולדימיר פוטין להשתמש בנשק גרעיני, וכעת עולה האפשרות שארה"ב ובעלות בריתה יצטרכו לפעול מעבר למתן הכלים לאוקראינה להגן על עצמה אלא לסייע לה לנצח – מדווח וושינגטון פוסט. עד כה נהגה ארה"ב בזהירות באספקת הנשק לאוקראינה, הן מבחינת הכלים והן מבחינת המהירות, והעדיפות העליונה מבחינתה היא למנוע עימות ישיר בין המערב לבין רוסיה. אסטרטגיה זו תעמוד במרכז פגישת החירום של מנהיגי G7 היום (11.10.22) ובכינוס שרי ההגנה של נאט"ו בהמשך השבוע. פקידים אמריקנים ממשיכים להפגין זהירות: "נקודות מפנה במלחמה הן לרוב מסוכנות, כי אינך יודע מה מסתתר מעבר לפינה", אמר לפוסט פקיד בכיר. גם מנהיגי רוסיה מדברים על נקודת מפנה. יו"ר ועדת החוץ בפרלמנט, ויקטור בונדרב, טוען שהמתקפה אתמול היא "שלב חדש" וכי פעולות נחרצות נוספות נמצאות בדרך. פוטין טען אתמול שהמתקפה היא פעולת תגמול על "מעשי טרור" אוקראיניים ובראשם פיצוץ הגשר העיקרי לחצי-האי קרים. בשורה של מתקפות נגד מפתיעות מאז תחילת ספטמבר, שחררה אוקראינה כ-1,500 קמ"ר שכבשה רוסיה, בעיקר בדרום-מזרח המדינה. ביצועיו העלובים של הצבא הרוסי, המותיר מאחוריו הרוגים וציוד, גררו ביקורת פומבית על ניהול המלחמה. פוטין מיהר להכריז על גיוס 300,000 אנשי מילואים, מה שהוביל לבריחתם מן המדינה של רבבות מגויסים אפשריים. פוטין איים שישתמש ב"כל האמצעים" להגנת רוסיה, מה שנתפס כרמז לנשק גרעיני – ואז סיפח לארצו ארבעה מחוזות אוקראיניים. צעדים אלו, אומר הפקיד הבכיר, מלמדים על שני דברים: פוטין יודע כמה מצבו חמור; והוא מגביר את מאמציו הצבאיים ואינו מוכן לנהל מו"מ. המתקפה אתמול היא ניסיון ברור של פוטין להחזיר לידיו את היוזמה, וגם לשדר מנהיגות ואסטרטגיה מאוחדים. לדבריו, המתקפה תוכננה והומלצה בידי משרד ההגנה והמטה הכללי; הוא טרח לציין במפורש את השר סרגיי שויו, אשר היעדרותו מעין הציבור בימים האחרונים הוליכה לשמועות כאילו הודח.