חנויות ומסעדות יכולות להסתדר בלי חשמל בשעות היום, אם כי על הלקוחות לשלם במזומן משום שמסופי האשראי משותקים. בלילות הופכים הרחובות החשוכים למסלולי מכשולים, במיוחד לאחר הגשם והשלג; לעיתים קרובות ניתן לשמוע גנרטורים הפועלים על גז. אך כאשר רוסיה יוצאת למתקפה נרחבת, חלקים נרחבים מן המדינה שוקעים באפילה לזמן רב, בעוד צוותי הטכנאים נאבקים לתקן את הנזקים.
פקידים אוקראינים מנסים להפגין ביטחון. שר האנרגיה, גרמאן גלושצ'נקו, אומר שהמצב קשה אך בשליטה, אך מודה שעם כל מתקפה נעשה קשה יותר ויותר לתקן את הציוד ולהבטיח את פעילותה התקינה של המערכת. ואילו רוסיה מצידה טוענת, כי המתקפות הן למטרות צבאיות בלבד ויימשכו עד שתשיג את יעדיה הצבאיים.
המערב דוחה את העמדה הרוסית. שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, אומר שלמתקפות הטילים יש מטרה צבאית מועטה, אם בכלל, וכי הן מהוות פשע מלחמה. "משפחות יהיו ללא חשמל בעיצומו של החורף, ומה שחשוב יותר – ללא חימום. ההישרדות האנושית הבסיסית תושפע בצורה קשה, והסבל האנושי של תושבי אוקראינה יגדל".
ספקי האנרגיה האוקראיניים זקוקים לכמויות גדולות של כמעט כל רכיבי היסוד. הפוסט מדווח, כי רשימת "צרכים דחופים" של DTEK, חברת האנרגיה הפרטית הגדולה במדינה, הופצה בוושינגטון וכוללת עשרות פריטים. הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי אומרת שהיא פועלת לארגן סיוע לאוקראינה, כולל ציוד לתיקונים ב-7 מיליון דולר שיועבר לערים הגדולות במדינה; המשלוח הראשון עתיד לצאת השבוע. הסוכנות מסרה עוד, כי היא תעביר לאוקראינה 1,700 גנרטורים, שחלקם יופעלו במרכזי חירום לחימום.
בראש רשימת הצרכים האוקראינית מצויים השנאים, והם המפתח להמשך תפקודה של רשת החשמל. האוקראינים מנסים לרכוש אותם מכל הבא ליד, והרחיקו עד קוריאה הדרומית, אך עליהם להזמין נוספים שיש להרכיב. היצרנים מגלים אהדה לצרכיה של אוקראינה, אך יתקשו לדחות את האספקה ללקוחות אחרים. בנוסף לכך, יש להעביר את השנאים לאוקראינה – משימה לא קלה בהתחשב בכך שכל שנאי שוקל 250 ק"ג, כך שמשלוח של שנאים הוא מטרה גדולה וקלה להפצצה בעת המשלוח.
פקידים בוושינגטון אמרו לפוסט, כי הממשל ער לצרכיה של אוקראינה ופועל במהירות למצוא ולשלוח חלקי חילוף; אחד מהם אמר, שהוא ועמיתיו עמלים 15-12 שעות ביממה. אחת הבעיות היא, שליצרנים בארה"ב לא תמיד יש במלאי את הציוד הדרוש – וגם אם יש, עלול לעבור זמן רב מדי עד שהוא יגיע לאוקראינה. אחד הרעיונות הוא ליצור מאגר בפולין, ממנו ניתן יהיה להעביר את הציוד במהירות. ואילו האיחוד האירופי יצר מערכת המקשרת בין הבקשות האוקראיניות לבין המדינות שברשותן מצוי הציוד הדרוש.
