בימים האחרונים הודיעה אירן למפקחים הבינלאומיים, כי היא מתכננת להתחיל להעשיר אורניום לרמה הקרובה לדרוש ליצירת פצצה גרעינית, וכי היא מרחיבה משמעותית את ייצור הדלק הגרעיני במתקן שעל-פי הדיווחים הותקף שוב בידי ישראל וארה"ב. במקביל, שירותי הביטחון של אירן כלאו או הרגו מפגינים מתנגדי משטרה; היא סיפקה לרוסיה כטב"מים למלחמתה באוקראינה; מנהלת מו"מ על ייצור הכטב"מים ברוסיה; והיא שוב תקפה את האזור הכורדי בעירק.
ניו-יורק טיימס מסכם את כל אלו: עידן חדש וגלוי של עימות ישיר בין ארה"ב לאירן. התגבשותו הוסתרה זמן מה בידי אירועים דרמטיים, כולל המלחמה באוקראינה והתחרות בין ארה"ב לסין, והמו"מ על הסכם הגרעין שנמשך 18 חודשים. כעת התפוגגה תקוותו של ג'ו ביידן לחזור להסכם זה: השיחות הופסקו בספטמבר, הממשל הטיל עיצומים נוספים על אירן והביע תמיכה במפגינים.
ישיבות צוות הביטחון הלאומי בבית הלבן עוסקות בפחות במו"מ הגרעיני עם אירן, ויותר בדרכים לפגוע בתוכניות הגרעיניות שלה, לספק אמצעי תקשורת שיתגברו את ההפגנות ולשבש את אספקת הנשק ממנה לרוסיה. "אין כרגע שום דיפלומטיה שמתנהלת בנוגע לאירן", אמר בבירור דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי.
בחודשי הקיץ עוד קיוו פקידים אמריקנים שניתן יהיה להגיע להסכם גרעין; למעשה, הוא היה כמעט גמור. אבל המנהיג העליון, עלי חמנאי, סירב לאשר אותו. המודיעין האמריקני מעריך, כי חידושו של ההסכם נתקל בהתנגדות השמרנים בצמרת האירנית ומשמרות המהפכה, המנהלים את הצד הצבאי של תוכנית הגרעין. האירנים דרשו, ולא קיבלו, התחייבות שארה"ב לא תפרוש שוב מההסכם. הם ידעו שיהיה עליהם להוציא אל מחוץ למדינה את רוב הדלק הגרעיני שייצרה אירן מאז פרישתו של ממשל טראמפ מן ההסכם. ואז הגיעו גל ההפגנות והסיוע האירני לרוסיה.
"הממשל ביצע שורה של בחירות המגבירות את הניתוק שלו הן מעמו והן מהקהילה הבינלאומית, כולל מדינות אירופה שהקדישו את רוב שנות טראמפ לניסיון להציל את הסכם הגרעין", אמר בשבוע שעבר השליח המיוחד לשיחות עם אירן, רוברט מוֹלֵיי. לרוב מוליי היה אופטימי בנוגע לסיכויים להשיג הסכם, אך ברור שעמדתו השתנתה. לדבריו, אירן יצרה מעגל שוטה בו הדיכוי מגביר את ההפגנות שמגבירות את הדיכוי; הברית עם רוסיה מעמיקה את בידודה של אירן, המחזקת את קשריה עם רוסיה בהעדר בני ברית אחרים.
