משרד האנרגיה האמריקני מתכנן להודיע מחר (13.12.22) על פריצת דרך מדעית במאבק בשינויי האקלים: מדענים הצליחו לראשונה ליצור תגובת היתוך שתוצאתה רווח אנרגיה נטו. כך מדווח (12.12.22) וושינגטון פוסט. זוהי אבן דרך משמעותית במאמץ בן עשרות שנים לפתח טכנולוגיה המספקת אנרגיה נקייה, זולה ובלתי מוגבלת. הפוסט מסביר, כי מטרתו של מחקר ההיתוך היא לשכפל מול השמש את התגובה הגרעינית היוצרת אנרגיה. זהו "הגביע הקדוש" של אנרגיה נטולת פחמן אחריה רודפים המדענים מאז שנות ה-1950. יידרש לפחות עשור – אולי עשורים – עד לשימוש מסחרי בטכנולוגיה זו, אך ממשל ביידן צפוי להשתמש בפיתוח זה כהצדקה להשקעות ממשלתיות ניכרות לאורך השנים הבאות. המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי ברחבי העולם הזרימו סכומים ניכרים למרוץ ההיתוך. המטרה הסופית היא ליצור מתקן היתוך שיוכל לייצר חשמל בלא טביעת רגל פחמנית, ללא פסולת רדיואקטיבית ועם הרבה פחות משאבים מהדרוש כיום באנרגיה הסולארית. מעבר ליתרונות האקלימיים, העוסקים בפיתוח אומרים שהוא יוכל גם להביא אנרגיה זולה לחלקים בלתי מפותחים של העולם. היתוך גרעיני נוצר כאשר שני אטומים מתנגשים זה בזה במהירות גבוהה ביותר. את האנרגיה הנוצרת בהתנגשות זו הופכים לחשמל, ללא פליטת פחמן לאוויר וללא השלכת פסולת רדיואקטיבית לסביבה. בעשורים בהם נערכו ניסויים בתגובות היתוך, לא הצליחו המדענים עד כה להגיע לתהליך המייצר יותר אנרגיה מזו שהוא צורך. ההישג הנוכחי משמעותי, אם כי נותרו אתגרים אנרגטיים ומדעיים ניכרים – מדגיש הפוסט. יצירת אנרגיה נקייה נטו מצריכה שימוש באחד הלייזרים הגדולים ביותר בעולם, והאמצעים הדרושים ליצירת התגובה בהיקף הנחוץ לשימוש מעשי הם עצומים. וחשוב יותר: המהנדסים עדיין צריכים לפתח מכונה המסוגלת, במחיר סביר, להפוך את התגובה לחשמל שניתן לשימוש מעשי. בניית מתקנים גדולים די הצורך תצריך חומרי גלם שקשה מאוד לייצר. ההיתוך יוצר ניוטרונים המפעילים לחץ אדיר על הציוד היוצר אותם, עד כדי סכנה של הרס התהליך. מעבר לכל אלו קיימת השאלה, האם ניתן יהיה לשכלל את הטכנולוגיה בזמן כדי להשפיע משמעותית על שינויי האקלים. עם זאת, חוקרים ומשקיעים בטכנולוגיית ההיתוך שיבחו את פריצת הדרך כהישג חשוב. היא מגיעה כאשר ממשל ביידן מעניק עדיפות למחקר אנרגיית ההיתוך במסגרת סדר היום שלו בתחום האנרגיה. פרויקטים אלו מצויים בחזית התור לעשרות מיליארדי דולרים של סובסידיות ומענקים במסגרת חבילת הענק שיזם הממשל ואישר הקונגרס. בעשרות השנים האחרונות הזרימו ארה"ב, רוסיה וחלק ממדינות אירופה מיליארדי דולרים ממשלתיים לתחום זה.