ועדת בית הנבחרים אשר חקרה את אירועי 6 בינואר 2021 (הסתערות תומכיו של דונלד טראמפ על הקפיטול) ממליצה להעמיד לדין את הנשיא לשעבר בארבע עבירות. החמורה שבהן היא כלפי מי שיוזם, מסייע או משתתף בהתקוממות נגד ארה"ב - מה שנחשב לפשע חמור במיוחד, הקשור למרידה נגד הממשל. הוועדה פרסמה (19.12.22) את עיקרי ממצאיה לפני שתפרסם בהמשך השבוע את הדוח המלא שלה. שלושת העבירות האחרות שלדעת הוועדה יש לייחס לטראמפ ולאחרים: שיבוש הליכים רשמיים של הממשל; קשירת קשר להונות את ארה"ב – לשבש את פעילות הממשל באמצעי מרמה; קשירת קשר למסירת הצהרה כוזבת לממשל הפדרלי. המלצות הוועדה מועברות למשרד המשפטים, שכבר העמיד לדין מאות מן המשתתפים בהסתערות וחוקר את חלקו של טראמפ באירועים - לפני ההסתערות ואחריה. ההחלטה הסופית נתונה בידי שר המשפטים, מריק גרלנד, אשר בחודש שעבר מינה פרקליט מלווה, ג'ק סמית, לחקירות 6 בינואר ופרשת המסמכים שנטל טראמפ עימו. המלצות הוועדה יגבירו את הלחץ על גרלנד לפעול נגד טראמפ. יו"ר הוועדה, ברני תומפסון, פתח את הדיון האחרון של הוועדה באומרו: "טראמפ זמם להישאר בשלטון, וכאשר הדבר לא עלה בידיו – זימן את האספסוף לוושינגטון וקרא לו 'להילחם כמו משוגעים'. הממצאים שלנו מחייבים פעולות שמעבר לסמכות הקונגרס כדי להטיל אחריות, וזו מצויה רק במערכת הפלילית". הוא הודיע, כי התמלולים והמסמכים שאינם רגישים יפורסמו לפני סוף השנה. המשמעות היא, שחומרי הגלם של הוועדה יעמדו לרשותו של משרד המשפטים, אשר ביקש זמן רב לקבל אותם והוועדה טענה שתוכל לשחררם רק עם סיום עבודתה. חברי הוועדה סיכמו את ממצאיה המרכזיים. לגרסתה, טראמפ ואנשיו ידעו שהוא הפסיד בבחירות ושאין כל ראיה להונאה; הוא ניהל מבצע ענק של "השקר הגדול" בניסיון לשכנע שהבחירות נגזלו ממנו; הוא ניסה להטות את התוצאות במדינות המפתח ולשלוח אלקטורים מזויפים לוושינגטון כדי לשבש את אשרור הקולות; הוא ניסה להוביל את משרד המשפטים לקבוע שהתחוללה הונאה ולהציב בראשו פקיד מדרג ביניים שיתמוך בטענותיו. טראמפ לחץ על סגנו, מייק פנס, להטות את התוצאות באשרור קולות האלקטורים, עד כדי כך שחייו היו בסכנה מצד האספסוף; הייתה התארגנות של פורעים חמושים להגיע לוושינגטון ב-6 בינואר; טראמפ תכנן להגיע בעצמו לקפיטול לאחר שקרא לתומכיו להגיע לשם; במשך שלוש שעות המתקפה סירב טראמפ לנקוף אצבע, למרות הפצרות מרובות של הקרובים ביותר אליו.

הרפובליקנים למעשה נותרו בחוץ

חבר הוועדה ג'יימי רסקין הציג את ההמלצות הפליליות של הוועדה, בהדגישו שמדובר במקומות בהם לדעת הוועדה יש ראיות רבות להוכחת אשמה פלילית. לדבריו, השיטה בארה"ב איננה של הענשת החיילים מן השורה והימנעות מהענשת מפקדיהם. הוא הזכיר את שמו של ג'ון איסטמן, אחד מעורכי דינו של טראמפ, כמי שמומלץ להעמידו לדין גם הוא. רסקין לא ציין שמות נוספים, ואף אמר שברור לוועדה שלא יכלה להמליץ לגבי כל המעורבים שכן חלקם סירבו להעיד בפניה; הוא הביע ביטחון שמשרד המשפטים יוכל להשלים את המשימה. הוועדה הוקמה ביולי 2021 בצעד חד-צדדי של הדמוקרטים, ששלטו אז בבית הנבחרים. הרפובליקנים ביקשו שנציגיהם בה יהיו כמה מתומכיו הבולטים ביותר של טראמפ, אך היו"ר דאז ננסי פלוסי דחה את השמות שהגישו. הרפובליקנים סירבו למנות חברים אחרים מסיעתם ופלוסי מינתה בעצמה את ליז צ'ייני (סגנית היו"ר) ואדם קינצינגר - שניים ממתנגדיו הבודדים של טראמפ בסיעה. בוועדה חברים שבעה דמוקרטים: תומפסון והצירים אדם שיף, פיט אגולר, זואי לופגרן, סטפני מרפי, ג'יימי רסקין ואיליין לוריא. צ'ייני הובסה בבחירות המקדימות של הרפובליקנים במדינת וויומינג, קינצינגר לא התמודד שוב ולוריא הפסידה בבחירות במדינת וירג'יניה. הוועדה בדקה מיליוני מסמכים וגבתה אלפי שעות של עדויות. טראמפ וכמה מבכירי ממשלו סירבו להעיד בפניה, אך עדים מרכזיים רבים היו מאנשי הבית הלבן של טראמפ והם סיפקו כמה מן העדויות המשמעותיות ביותר על האירועים בכלל ונגד טראמפ בפרט. ביניהם: שר המשפטים לשעבר, ויליאם באר; הרמטכ"ל, מארק מיליי; פרקליט הבית הלבן, פט סיפולון; שר העבודה דאז, אויגן סקאליה; ושורה של עורכי דין ואנשי צוות בדרגות שונות. בשימוע הערב נודע, כי שתי יועצות בכירות של טראמפ העידו גם הן לאחרונה - קייליאן קונווי והופ היקס.