מי שמודאג שמא הוא צופה יותר מדי בטלוויזיה, שיחשוב על פרנסיס סקאר. מדי בוקר הוא מתיישב מול המחשב בבית ה-BBC וצופה ברוסיה-1, ערוץ 1 ו-NTV - שלושת ערוצי הטלוויזיה המובילים ברוסיה. הוא עושה זאת 3.5 שעות מדי יום, מספר ארצ'י בלאנד בגארדיאן. סקאר יכול להראות בצורה מבוססת כיצד סיקור המלחמה באוקראינה השתנה בעשרת החודשים בהם היא מתנהלת, והוא חלק עם קוראי גארדיאן כמה מן הממצאים. "הם לא יתמחו ביקורת על ולדימיר פוטין ורק לעיתים רחוקות מאוד יתמכו ביקורת על האסטרטגיה הרחבה, אבל הם נאלצו להכיר חלקית במציאות". הנה כמה נקודות זמן. מארס 2022 רוב השידורים בחודשים הראשונים של המלחמה היו "נוטפי הגזמות ורוח ניצחון", מגדיר סקאר, לצד מסר לפיו הפלישה מנוהלת בצורה האנושית ביותר האפשרית. כך למשל, הפרשן אלכסיי מוחין שיבח את המלחמה כ"מבצע צבאי מדויק מאוד ומאוזן מאוד". הרושם הכללי היה שכל העסק לא יימשך זמן רב. 13 בספטמבר 2022 שידור ברוסיה-1 לאחר מתקפת הנגד העזה של אוקראינה היה ציון דרך, אומר סקאר: לראשונה הייתה הודאה באבידות הכבדות של רוסיה. הכתב אלכסנדר סלדקוב דיווח ממחוז דונבס: "אנחנו מאבדים אנשים רבים, יש לנו פצועים. יש לנו הצלחות רבות, אבל אנחנו לא" – וכאן נקטע השידור; כאשר התחדש, דיבר סלדקוב על היתרונות של כוח אווירי ארוך טווח. אפילו אם סלדקוב נכשל בלשונו, דבריו סימלו שינוי עמוק יותר. "הם החלו לטפטף את החדשות הרעות בצורה שלא תגרור תגובת-נגד חזקה מדי". 9 בנובמבר 2022 ולדימיר סולוביב הוא אחד המגישים החשובים ביותר ברוסיה-1 ובעל קשרים הדוקים עם הקרמלין, ודבריו נחשבים כאיתות לגבי כיוון הסיקור בו מעוניינים שליטי המדינה. סקאר מצביע על המונולוג בו פתח את תוכניתו הלילית: הכרה בקשיים, אך בידודו של פוטין מן הביקורת בכל מחיר. את הנסיגה מהעיר חרסון הוא כינה "החלטה קשה מאוד" שקיבל "באומץ רב" הגנרל סרגיי סורובקין; אבל לא פוטין, כי בעבר התערבות של מנהיגי רוסיה הובילה לתוצאות כואבות מאוד, הסביר. 14 בנובמבר 2022 סאקר אומר שזהו אולי השידור המדהים מכולם: ביקורת ישירה על האסטרטגיה הרחבה שמאחורי המלחמה ואופן מימושה. הפרשן דמיטרי אבזלוב אמר: "המצב בו איש אינו אומר דבר יוצר חלל ריק". המגישה הבכירה אולגה סקאבייבה טענה ש"המבצע הצבאי המיוחד מתנהל כמתוכנן, מטרותיו ויעדיו יושגו", ואבזלוב הגיב: "הייתי רוצה פעם אחת לדעת מהם, לשם שינוי!". מעניין לציין, כי תוכניתה של סקאבייבה – "60 דקות" – הורחבה ונמשכת כעת חמש שעות ביום. 12 בדצמבר 2022 סקאר מצביע על שידור הזוי, על-רקע הצלחותיה של נבחרת מרוקו בגביע העולמי: המערב מייצר ילדים במעבדה ומשתמש בסמארטפונים להרחיב את שליטתו, כדי שהאפריקנים ייראו "מתוקים" לאירופים ולאמריקנים. המסר: "ההבנה המודרנית הקלאסית של אירופה להומואים ותעמולה מפסידה לעולם המסורתי". התפיסות החשוכות שמאחורי הדברים לא שוות התייחסות בפני עצמן, מעיר סקאר, אך הן מלמדות על התרחבות תיאוריות הקונספירציה ככל שרוסיה נסוגה באוקראינה. "הסיפורים נועדו לבלבל את הציבור ולגרום לו להיכנס מתחת לכנפיה המגוננות של רוסיה", הוא מסביר. 18 בדצמבר 2022 המלחמה החלה בהכרזות על כוחה האדיר של רוסיה ובתחזיות שהעיר קייב תיפול בתוך ימים ספורים. כיום המסר לצופים הוא אחר: תהיו מוכנים לעימות ארוך ונרחב. הגנרל בדימוס אנדריי גורוליוב טען בשידור זה, כי אין היתכנות להסדר במו"מ משום ש"זוהי מלחמה על הישרדות, הישרדות הציביליזציה, הישרדותה של רוסיה שלנו, ולא רק של רוסיה אלא גם של הארצות הסובבות אותה". "השינוי בטון ברור", אומר סקאר. "יש ניסיון לעורר זכרונות ממלחמת העולם השנייה, שהייתה פשוטו כמשמעו מאבק על קיומה של המולדת". במקביל, המערב ואוקראינה מוצגים יותר ויותר כשטניים ואוכלי אדם – מה שעל-פי פרשנים כמו גורוליוב מצדיק את ההתקפות על התשתיות האזרחיות באוקראינה. יש גם קריאות ליצור מיליוני פליטים אוקראינים ורמזים על מלחמה גרעינית. קהל היעד איננו המערב, מדגיש סקאר, אלא הרוסים המבוגרים יותר שלעיתים קרובות מחזיקים את הטלוויזיה פתוחה ברקע לאורך כל היום. "זה אומר לקהל המקומי, שאפילו אם דברים משתבשים – יש לנו ג'וקרים שניתן לשלוף. המטרה היא להבטיח שרוסיה עודנה מעצמת-על, לא משנה מה קורה בשטח".