"אינפלציה נמוכה היא הבעיה בה' הידיעה של זמננו", קבע ג'ון ויליאמס, נשיא הפדרל ריזרב של ניו-יורק, בשלהי 2019. שלוש שנים מאוחר יותר, הבעיה היא אינפלציה גבוהה. כמעט כל מדינות העולם סבלו ממנה ב-2022. אקונומיסט צופה שהמצב ישתפר בשנה הנכנסת, אך במחיר כבד לצמיחה הכלכלית. 2022 הייתה ייחודית בעומק של לחצי המחירים; האינפלציה העולמית הגיעה ל-9%. מדינות מתפתחות רבות מתמודדות בצורה קבועה עם אינפלציה גבוהה, אך הפעם האחרונה בה הייתה בעיה כזאת במדינות העשירות הייתה לפני ארבעה עשורים. בארה"ב היא תסתכם ב-7%, הגבוהה ביותר מזה 40 שנה; בגרמניה היא תהיה כ-10%, דו-ספרתית לראשונה מאז 1951. הגורמים העיקריים לזינוק באינפלציה היו זינוק במחירי הדלק והמזון, שתרמו למעלה ממחצית מהאינפלציה. מחירים רבים החלו לעלות כבר בראשית 2022 בשל השלכות הקורונה על שרשרת האספקה, והפלישה הרוסית לאוקראינה החמירה את המצב: מחיר הנפט זינק בשליש, מחירי הדשנים והתחבורה השפיעו על ענף המזון, כמו גם בלימת ייצוא הגרעינים משתי המדינות הנלחמות. ההתייקרות הגיעו במהירות לחיי היום-יום של תושבי העולם. אינפלציה כתוצאה משרשרת האספקה כואבת בפני עצמה, אבל מקור הדאגה העיקרי לבנקים המרכזיים היה שהיא חדרה לליבת מדדי המחירים – מוצרים ושירותים שאינם דלק ומזון, מה שמלמד שהיא צברה תאוצה משלה. הדבר מלמד על גורמים שמעבר לבעיית הנפט, מסביר אקונומיסט. מדינות רבות סובלות משוק עבודה הדוק, בין היתר בשל גל פרישות מוקדמות כתוצאה מהקורונה. חברות נאלצות להעלות את השכר כדי למשוך עובדים, מה שמגביר את האינפלציה. בארה"ב נוספו לכך תמריצי העתק מתקופת הקורונה, אשר תורגמו לאורך רוב 2022 לביקושי יתר. כמעט בכל העולם חששו מקבלי ההחלטות שעליות המחירים יגרמו לעלייה בציפיות האינפלציוניות, מה שיוביל לדרישה להעלות שכר – וחוזר חלילה, תוך יצירת אינפלציה שהרבה יותר קשה לרסן. די היה בחשש זה לבדו, כדי להניע את הבנקים המרכזיים לפעולה. הפדרל ריזרב היה התוקפני ביותר, כאשר העלה את הריבית מאפס בחודש מרס ל-4.25% כיום. בנקים מרכזיים ברחבי העולם הלכו בעקבותיו. ומה לגבי 2023? לדברי אקונומיסט, דרך אחת להסתכל על האינפלציה בשנה הנכנסת היא כדו-קרב בין ההתאוששות בהיצע לבין הירידה בביקוש. באופן מבטיח, חלק מן הגורמים שתדלקו את האינפלציה בשנה היוצאת החלו להתפוגג. מחיריהם של מוצרי הצריכה ירדו כאשר שרשרות האספקה חזרו לשגרה. מחיר הנפט חזר לרמתו לפני שנה, חלקית בשל התאוששות בתפוקה. המדיניות המוניטרית מתחילה להשיג את מטרתה: ריסון הביקושים. הענפים הרגישים ביותר לריבית נפגעים בצורה הקשה ביותר: ענף הנדל"ן הלוהט ספג צינון פתאומי. אם ההתאוששות בהיצע – במיוחד מספר המעוניינים לעבוד – תימשך בקצב מהר די הצורך ובהיקף גדול די הצורך, הבנקים המרכזיים יוכלו לעצור את העלאות הריבית לפני שיגרמו מיתון עמוק. אבל כרגע נראה סביר יותר, שהם יגבו מחיר כבד מן הכלכלה העולמית. בשנה הנכנסת עשויים החששות מפני אינפלציה לפנות את מקומם לחששות מפני אבטלה.