- עיתונאית הטלוויזיה האמריקנית הנודעת ברברה וולטרס הלכה לעולמה בסוף השבוע (31.12.22) והיא בת 93. מאמרה של קייטי קוריק, מגישה ומראיינת בולטת בזכות עצמה, בניו-יורק טיימס נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
כל עיתונאית-שדרנית העובדת כיום חייבת תודה לברברה וולטרס. כמו ילדות רבות שגדלו בשנות ה-1960 וה-1970, רציתי להיות "ברברה וולטרס הבאה". בלא דחף זה, לעולם לא הייתי הופכת למגישה-שותפה של "טודיי". מאחר שברברה הייתה הראשונה, היה עליה לשרטט את התוכנית, להקים את הבית ולמנוע מרוחות הסקסיזם להפיל אותו.
ברברה נלחמה בכל כוחה על כל מה שהשיגה. לאחר שפילסה את דרכה מכותבת למגישה-שותפה של "טודיי", היה עליה להמתין שהמגיש פרנק מק'גי ישאל את שלוש השאלות הראשונות, כדי שיהיה ברור מי הבוס. כאשר הפכה לאישה הראשונה שהגישה את מהדורת החדשות המרכזית, ברשת ABC, היא שברה עוד תקרת זכוכית. זה לא מנע מן התקשורת לכנות אותה "תינוקת מיליון הדולר" על שם החוזה שקיבלה, ומהמגיש המשותף הארי ריזונר להיראות כאילו הוא מוצץ לימון כאשר דיברה. איש מעמיתיה לא תמך בה. אבל יום אחד היא קיבלה מברק: "אל תתני למנוולים להפיל אותך". על החתום: ג'ון וויין.
בעיני רבים מן הצופים לא מצא חן הסגנון החלקלק שלה, והיה לה הרגל להציג שאלות שהפתיעו את מרואייניה ואת צופיה כאחד. וולטרס שאלה את ריצ'רד ניקסון מדוע לא שרף את הקלטות ווטרגייט; את ברברה סטרייסנד שאלה מדוע לא ניתחה את אפה; ואת מוניקה לוינסקי – האם ביל קלינטון הוא "אדם חושני ומלא תשוקה". היא לא פחדה להיכנס לפינות הללו, וזה מה שהפך את הראיונות שלה לזכורים וחושפניים.
כמו נשים רבות בעמדות כוח, וולטרס גרמה מחלוקות. אבל בעוד שהיא לא התאימה לכולם, כולם רצו לדבר איתה בימים בהם הגישה לאישים ידועים הצריכה יותר מאשר גלישה באינסטגרם. היא נסעה לקובה לשוחח עם פידל קסטרו; היא כפתה על מנחם בגין ואנואר סאדאת להתראיין בצוותא, היא הלכה יד ביד עם שחקנית צעירה בשם ג'וליה רוברטס. שיחה עם ברברה הייתה אירוע.
כאשר התמודדתי מולה באירוע גדול, ידעתי שעלי להתכונן לקרב. פעמים אין-ספור נמסר לי שעושה כותרות שרדפתי אחריו, מעניק לברברה ראיון בלעדי. נכנסתי לדיכאון כאשר נודע לי שכריסטופר ריב, "סופרמן" שהפך לנכה, ואשתו דאנה – שהכרתי והערצתי – החליטו להשתתף בתוכניתה של ברברה. אבל כאשר ראיתי אותה מספרת את סיפורם בכאלו חמלה ורגישות, התרגשתי והתפעלתי מכדי להיות מאוכזבת.
יותר מפעם אחת ברברה אמרה לי שאני מזכירה לה אותה בצעירותה. "שתינו לא זוהרות במיוחד", אמרה (לא ידעתי איך בדיוק לבלוע את זה). בימים הראשונים שלי ב"טודיי", היא הייתה אחת המעודדות הגדולות ביותר שלי. פעם אלתרתי ראיון עם ג'ורג' בוש האב, אשר הופיע בצורה בלתי צפויה כאשר ברברה בוש ערכה לי סיור בבית הלבן. למחרת קיבלתי פתק בכתב-יד: "קייטי היקרה, היית נהדרת עם גברת בוש (ידעת הרבה יותר ממנה), והנדנוד לנשיא היה באמת צעד מפתיע. היית מדהימה! בראבו! ברברה". הפתק עדיין ממוסגר במשרדי.
בהמשך היא התערבה בדייטים שלי. כאשר פגשתי את ג'ון מולנר, כיום בעלי, בכמה אירועים חברתיים לפני שנישאנו, היא אמרה לו: "טוב, נראה שאתה לא עומד להיעלם, אז כדאי שאכיר אותך". לפני 25, כאשר הייתה בת 68 – גיל בו מנהלי האולפנים עשויים היו להכניס אותה לבוידעם – היא שוב הוכיחה את ערכה. עם "The View" וולטרס העניקה לחמש נשים בגילאים שונים את הבמה לחלוק את מחשבותיהן על הכל, החל מפוליטיקה וכלה בתרבות הפופ.
כאשר בשנת 2011 ערכתי ספר ובו עצות מאנשים בעלי הישגים, ברברה כתבה: "בקולג' היה לי פרופסור ידוע שעצתו הייתה: לכו אחרי האושר שלכם. יישום מעשי: הַחליטו מה אתם באמת אוהבים לעשות ושהייתם עושים אפילו אם לא היו משלמים לכם (אבל שישלמו לכם). מִצאו עבודה בתחום הזה. הַתחילו בכל דרג. הָגיעו ראשונים בבוקר. עִזבו מאוחר בלילה. הָביאו את הקפה. לכו אחרי האושר שלכם. אבל אל תשכבו עם הבוס. כך תצליחו".
היא יכלה להוסיף: "Don’t take no for an answer". ברברה מעולם לא הסכימה. ובזכותה, דורות של נשים בעיתונאות ובתחומים אחרים שמעו "כן" פעמים כה רבות. תודה, ברברה. לא היינו מצליחות בלעדייך.
